הבנתי מתשובת דובר צה’’ל כי הצבא מאפשר נסיעה בחינם לחיילים במדים רק למקום השירות וחזרה לביתם. רציתי לשאול מספר שאלות בנושא. 1) כיצד צה’’ל מצפה שחייל המקבל שכר חודשי על סך 450-900 ש’’ח, יוכל לממן, בין שאר הוצאותיו, גם את נסיעותיו הפרטיות, וזאת כשחל איסור על נסיעה בטרמפים. 2) מה הסיבה שחוק זה אינו נאמר לחייל אפילו פעם אחת בכל מהלך שירותו? האם מכך שלמציאת חוק זה נדרש חיפוש ממושך, מוכיח כי צה’’ל מקבל את המציאות, על אף האיסור הכתוב, כפי שהיא בפועל, בה חיילים, בהיותם על מדים, מנצלים זכאותם גם בנסיעות לצרכים פרטיים? 3) בהמשך לשאלה השנייה, למה הדבר לא נאכף? למה אין הסדרים כלשהם למניעת שימוש חופשי בתחבורה ציבורית? מודה על האמת, גם אני נמצא במבוכה הזו, ומעוניין להסבר. הסביבה, החסכנות, וחוסר הבהירות בנושא, הביאו אותי לידי בירור רציני. אשמח להתייחסות, עקיבא

עניתי בעבר את התשובה הבאה: התשובה של הרבנות הצבאית שהנך מתייחס אליה היא לגבי מלש"ב (מועמד לשירות ביטחון) שלא יוציא הוצאות כספיות בהגעתו ובחזרתו. שונה חייל בזה שהמערכת הצבאית מקנה לו נסיעות חינם על מנת שלא יעלה על טרמפים בכול נסיעותיו.