- משפחה, ציבור וחברה
- שאלות כלליות
כפרה על לשון הרע
שאלה
שלום כבוד הרב,
יצאתי עם בחור תקופה ארוכה..היינו בעליות ומורדות וזה הסתיים בצורה לא הכי נעימה. נורא נפגעתי ולצערי נכנסתי לכעס גדול וממש סיפרתי עליו למשפחה ולחברים דברים שלא הייתי אמורה לספר וזה כמובן לצערי פגע בשמו בקרב משפחתי וחבריי.
אני תוך כדי וגם עכשיו ידעתי שזה לא בסדר אבל מגודל הכאב לא הייתה לי שליטה.
בקיצור לשון הרע גדול.
אני לא יודעת איך אני מכפרת על חטא גדול כזה?
וזה ממש ממש יושב לי על הלב. כי כמה שלא היה לי טוב איתו, היו גם דברים טובים ואני לא יודעת איך לתקן!
תודה רבה!
תשובה
לשואלת, שלום!
לאחר שחווים פגיעה קשה, לגיטימי לפרוק את הכעס בפני נפש קרובה אם המטרה היא לתועלת, להפגת הצער או התייעצות, למסור את המידע הרלוונטי לפגיעה ולא סודות שמעבר לו, וכאשר המידע יישאר אצל השומע בלבד. כך כתב החפץ חיים (הלכות לשון הרע כלל י סעיף יד בהערה), שמי שמספר לשון הרע על מנת להפיג דאגתו מלבו יתכן שזה נחשב כלשון הרע לתועלת. אך זאת בתנאי שזוהי כוונת כל השותפים לשיחה, והפורום והסגנון והאווירה מתאימים לכך. מהתיאור שלך אני מבין שהשיחות המדוברות חרגו מגבולותיו של היתר זה. אז מה עושים?
קודם כל צריך לנסות למזער את הנזק. להסביר למשפחה ולמעגל הקרוב של יודעי הסיפור שאת מצטערת על אמירת הדברים ושאת מאוד רוצה שזה לא יעבור הלאה. במידה שזה שייך ומתאים, עלייך לנסות לתקן את הרושם שיצרת: להגיד דברים בשבח הבחור, ולהכניס את הדברים שאמרת לפרופורציות מתאימות. בוודאי אם הייתה בהם הגזמה - עלייך להגיד שהגזמת.
אחרי זה, כידוע, על חטאים שבין אדם לחברו הדרך לכפרה עוברת דרך החבר. "אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו". עלייך לבקש את סליחתו, באופן שיוצא מן הלב וייכנס אל הלב. במה דברים אמורים? אם הבחור יודע שסיפרת עליו לשון הרע. אם הוא לא יודע, בקשת הסליחה צפויה להסב לו צער גדול ונזקה מרובה מתועלתה. על כך ראי בהרחבה בספר 'מקראי קודש' מאת הרב משה הררי, הלכות יום הכיפורים, פרק ב הערה ד, שלדעת רוב הפוסקים אין צורך לדווח למי שהיה נושא לשיחות לשון הרע ולבקש את סליחתו אם אינו יודע על כך וסביר שהידיעה תפגע בו יותר משתועיל.
מעבר לזה, עלייך גם להתוודות לפני ה' על חטא זה ולקבל על עצמך להשתדל שלא לעשות זאת יותר. אם את מתקשה לקבל זאת על עצמך, לפחות כדאי שתקבעי לך זמן לימוד בספר "חפץ חיים" וכדומה, על מנת להתחזק בעניין זה של איסור לשון הרע.
אם להערכתך גרמת לו נזק ממשי, ובחורות שהוא ייפגש איתן מכאן ולהבא עלולות לשמוע ספיחים שליליים מפרשיה זו, יהיה רצוי מאוד אם בעוד תקופה מסוימת תמצאי את כוחות הנפש ואת היכולת המעשית להכיר לו בחורה טובה (כמובן, אם תחשבי שזה כדאי גם לה), וזה יהיה התיקון הגדול ביותר.
מאחל לך שפצעי הנפש יגלידו במהרה ותמצאי גם אַת אֵת זיווגך הראוי מהר ובקלות.
הערה בשולי הדברים:
הביטוי "יצאתי אתו", למרות שהוא נפוץ, אינו מוצלח לדעתי, משום שיש לו משמעות מחצינה. פגישות בין בני זוג פוטנציאליים אינן תצוגת אופנה בראש חוצות (וראי בראשית לד, א וברש"י). מציע לך להתבטא במינוח "נפגשתי", "הכרתי", ביטויים שמבטאים היכרות יותר עמוקה עם מכלול האישיות.

אני לא מצליח להוציא מהראש מישהי שנפרדתי ממנה
הרב ש. יוסף וייצן | י"ט תמוז תשפ"א
האם דתי יכול לצאת עם אתיאיסטית?
הרב חגי לרר | כ"ו אדר תשפ"א

תפילה על זיווג לאינה שומרת מצוות
הרה"ג דוב ליאור | י"ט אלול תשס"ח

שידוך עם בחור ישיבה
הרב ש. יוסף וייצן | י"ט כסלו תש"ע

הרב עזריה אריאל
ראש כולל מכון המקדש.

לימוד מקצועות חול בשבת
ה שבט תשע"ג

ספרי קודש בחדר שינה
ב אדר תשע"ג

מנהגי אבלות לאנשים עם פיגור
י שבט תשע"ג

דיני טלית ותפילין של הנפטר
כ שבט תשע"ג

מה מברכים על ברקים ורעמים
הרב יצחק בן יוסף | י מרחשון תשע"ג
דיני "שבעה"
הרב בנימין במברגר | ל מרחשון תש"ע

חימום בשבת בתנור עם מצב שבת
הרב עזריה אריאל | כ שבט תשע"ג

נפילה בחלום
הרב דוד חי הכהן | י"ג אב תשע"ד

ספרי לימוד שאינם צנועים
הרה"ג יעקב אריאל | י"ג שבט תשפ"ג

הכנסת תקע לשקע בהפסקת חשמל בשבת
הרב שמואל אריאל | י"ב שבט תשפ"ג
