שאלה
בשו"ע סי’ ט סעיף ה’ כתוב " יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת הַצִּיצִיּוֹת מִצֶּבַע הַטַּלִּית וְהַמְדַקְדְּקִים נוֹהֲגִים כֵּן: הגה: וְהָאַשְׁכְּנַזִּים אֵין נוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת הַצִּיצִיּוֹת רַק לְבָנִים אַף בִּבְגָדִים צְבוּעִים וְאֵין לְשַׁנּוֹת.
דהיינו ספרדי שמטיל תכלת בבגדו עדיף שידקדק שיהיו הפסים צבועים מתכלת הואיל והשמש שאיתו קושרים את הציציות הוא תכלת שאנו פוסקים כהרמב"ם?
האם גם עדיף שאשכנזי יהיה לו פסים מתכלת (כאשר הוא מטיל תכלת בבגדו)?
תשובה
לשואל, שלום!
מי שמטיל תכלת בציציתו אינו צריך לצבוע בתכלת את בגדו. ההתאמה בין צבע החוטים לצבע הבגד, לשיטה הסוברת כך, היא רק בחוטי הלבן ולא בתכלת. כך לשון הרמב"ם (הל' ציצית פ"ב ה"ח, שהוא מקור ה"יש אומרים" שבשולחן ערוך): "טלית שהיא כולה אדומה או ירוקה או משאר צבעונין - עושה חוטי לבן שלה כעין צבעה, אם ירוקה - ירוקין, אם אדומה - אדומין. היתה כולה תכלת - עושה לבן שלה משאר צבעונין חוץ מן השחור, מפני שהוא נראה כתכלת, וכורך על הכל חוט אחד תכלת כדרך שעושין בשאר ציציות שאינן צבועין". כלומר, צבע חוטי הלבן צריך להתאים לצבע הבגד, אלא שאם הבגד כולו תכלת - אי אפשר לעשות גם את הלבן בצבע תכלת או דומה לו, כי אז תתבטל ההבחנה בין התכלת ללבן.
מעבר לכך, לקיום ההתאמה הנ"ל לא די בפסים אלא צריך שהחוטים יתאימו לצבעו של עיקר הבגד (משנ"ב סי' ט סקט"ז). נמצא, להבנתך, שכוונת התורה שכל בגד החייב בציצית יהיה צבוע רובו ככולו בתכלת, וזה דבר שאין להעלותו על הדעת (ואם צריך ראיה לכך - הרי זה משאילת קורח (על פי הירושלמי סנהדרין פ"י ה"א) האם טלית שכולה תכלת צריכה ציצית).
