האם יש לברך "על הארץ ועל המחייה ועל פרי גפנה", או שכיוון שיש הפסק בין "הארץ" לבין "פרי גפנה", א"א לחתום כך, כי אז "גפנה" לא חוזר על "הארץ" אלא על "המחיה", וא"כ יש לומר "על הארץ ועל המחייה ועל פרי הגפן"?

לשואל, שלום! נהוג לברך בנוסח זה: "על הארץ ועל המחיה ועל פרי גפנה" או "על הארץ ועל המחיה ועל פירותיה" ולא חששו בזה להפסק. מעין שאלתך מופיע בשו"ת הר צבי (הרב צבי פסח פרנק, או"ח ח"א סי' קח), המספר על דיון שהיה לו עם הראי"ה קוק בעניין: הראי"ה סבר שנוסח זה בעייתי משום ש"אין חותמין בשתיים", אין להזכיר שני נושאים בחתימת הברכה. אמנם הנוסח "על הארץ ועל הפירות" או "ועל פירותיה" תקין, משום שמובנו: על הארץ המוציאה פירות (כלל העולם, או ארץ ישראל), כפי שמבארת הגמרא בברכות מד ע"א ותוספות שם ד"ה על העץ, אולם "על הארץ ועל המחיה ועל פרי גפנה" מתייחס לכאורה לשני נושאים: כלל העולם והמחיה, ושבח ארץ ישראל ופרי גפנה. והרב פרנק השיב לו על פי הדברי הלבוש (הלכות ברכות סי' רח ס"י), שבנוסח "על הארץ ועל הפירות" "הארץ" היא ארץ ישראל והפירות הן פירות ארץ ישראל ואגב כך כלל פירות העולם. כלומר, גם כשאוכלים מפירות חו"ל, אנו מברכים על ארץ ישראל ועל פירותיה אלא שאגב כך מזכירים את שאר הפירות (בדומה לברכת המזון הארוכה, שברכת הארץ עוסקת בארץ ישראל). כמו כן כתב ב'בירור הלכה' (הרב זילבר, ח"ז עמ' עח-עט) לגבי הנוסח "על הארץ ועל המחיה ועל פירותיה", שאין בזה הפסק, מהטעם האמור.