ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב משפחה, ציבור וחברה יש מניעה הלכתית להינשא?

להתחתן עם בת של גר צדק?

שאלה
שלום לרב, אני בעז"ה מכיר מישהי למטרות חתונה.. אביה הוא גר צדק ואמה היא יהודיה מבטן ומלידה. הרב ליאור שליט"א כתב ששורש נשמתן של גרים נמוכה משל ישראל מכל מיני עניינים שאינני מבין.. האם שייך לומר זאת על הבחורה הנ"ל? כלומר האם היא בדרגה הנשמתית/רוחנית שלה היא כמו כל יהודיה ששני ההורים יהודים "רגילים"? האם היא יהודיה כשרה ו"רגילה" כמו כל יהודיה אחרת? כמובן שהם והיא שומרים מצוות ומחנכים לאהבת השם התורה וא"י.
תשובה
לשואל, שלום! אם הבחורה עצמה יראת שמיים וטובת לב ומתאימה לאופייך, ועל פי ההלכה מותר לשאת אותה - לא ראוי ולא חכם להתחשב בשום שיקול אחר. ואם כבר נוצר קשר ביניכם, ויוודע לה בדרך כלשהי שאחרי זמן מה של היכרות החלטת לפסול אותה רק בגלל שסבתא שלה היא גויה - יש כאן גם בעיה חמורה מבחינה הלכתית ומוסרית. הרחבה: תחילה אענה על שאלתך הממוקדת בכנות: כמוני כמוך אינני מבין הרבה בחילוקי נשמות, ואם יש חילוקים כאלה צריך לבדוק האם יש להם ביטוי הלכתי כלשהו, כגון בנישואין לכהן. בעניין זה יש הבדל מסוים בהלכה בין מי שהתגיירה בעצמה לבין מי שנולדה מגרים, ובין מי שנולדה מזוג גרים לבין מי שנולדה מיהודי או מיהודיה הנשוי לגר או גיורת: גיורת - אסורה לכהן לחלוטין; בת לזוג גרים - אסורה לכהן לכתחילה (שולחן ערוך אבן העזר סימן ז סעיף כא); ואילו בת לזוג שהאחד גר או גיורת והשני יהודי מלידה, כמתואר בשאלתך - מותרת לכהן לכתחילה (שולחן ערוך, שם). אמנם קיימת דעה של אחד התנאים לפיה גם בתו של גר שנשוי ליהודיה מלידה לא תינשא לכהן (דעת רבי יהודה במשנה בקידושין פ"ד מ"ו), אך דעה זו לא נפסקה להלכה. עד כאן לשאלתך על פי מה ששאלת. אך העיקר, לענ"ד וממה שהבנתי מרבותי זצ"ל ושליט"א: בימינו ראוי לבדוק את בן הזוג אך ורק על פי אישיותו, יראת השמיים והמידות הטובות, ואין לפסול אף אחד או אחת על פי "שיקולים רוחניים" הקשורים בייחוסו, אם על פי ההלכה הצרופה הנישואין מותרים. מאידך, צריך להיזהר שלא להסתנוור מייחוס "חשוב". בעבר הבת הייתה נישאת בגיל צעיר מאוד, ועד אז לרוב הייתה ספונה בביתה, ולכן השפעת הבית על הבנות הייתה חזקה מאוד. לכן אמרו חז"ל (בבא בתרא קי ע"א): "הנושא אישה צריך שיבדוק באחיה", והמליצו לשאת בת תלמיד חכם (פסחים מט ע"א), ואמרו שהאישה נוהגת כאמה ("רחילא בתר רחילא", כתובות סג ע"א). כיום האישה נישאת בבגרותה, אחרי שנים של חשיפה לעולם שמחוץ לבית, ולכן אנחנו יכולים לראות היום פערים גדולים בהשקפת העולם ואורח החיים בין ילדים להוריהם ובין אחים ואחיות. כך נמסר בשם הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, שהיום "בת תלמיד חכם" היא "בת שהיא תלמיד חכם", ואין זה משנה מי ומה אביה. לכן, אם אתה רואה שהבחורה המדוברת טובת לב ויראת שמיים, וקל וחומר כשגם ההורים הם כאלה, אני ממליץ לך בחום להתעלם מכל שיקול אחר. וראה בהרחבה בשו"ת 'תשובות והנהגות' מאת הרב שטרנבוך שליט"א (ח"א סי' תשכח וח"ב סי' תרכג), ובין השאר כתב שמידת הקב"ה: "וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה" (דברים י, יח) היא גם לסייע לגר שדורותיו הבאים יהיו צדיקים. וכפי שסיימתי - יש אולי מקום לדיון בשלב של בירורים ראשוניים באמצעות מתווך לפני ההיכרות, אבל לאחר היכרות אסור לפסול על רקע של מוצא. זהו ביוש לבת ישראל וגם איסור "הונאת הגר" למשפחתה. עיין במשנה במסכת בבא מציעא פ"ד מ"י: "כשם שאונאה במקח וממכר כך אונאה בדברים... אם הוא בן גרים - לא יאמר לו 'זכור מעשה אבותיך', שנאמר (שמות כב): וגר לא תונה ולא תלחצנו". ברכה והצלחה,
עוד בנושא יש מניעה הלכתית להינשא?

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il