ניחא לשיטת הרמב"ם אם נלך לפי היישוב שלך. מה עם שאר הראשונים? האם לשיטתם היום יש דין של מלחמת מצווה?

לשואל, שלום! הרקע לשאלתך לא ברור לי. הרמב"ם פוסק שעזרת ישראל מיד צר היא מלחמת מצווה, אלא שמדבריו בספר המצוות ניתן להבין שכאילו הדבר מותנה בקיומו של בית המקדש, ועל כך מוסבים דברינו בתשובה הקודמת, לשלול הבנה זו. אם כן, קמה וגם ניצבה הסברה הפשוטה שעזרת ישראל מיד צר היא מלחמת מצווה, ולמה לחשוב ששאר הראשונים יחלקו על סברה פשוטה זו?! דברי הרמב"ם מפורשים בירושלמי בסוטה פ"ח ה"י, שכאשר הגויים באים להתקיף אותנו הרי זו מלחמת מצווה (להגדרת רבי יהודה שם - "מלחמת חובה", ואילו לדעת חכמים, שהלכה כמותם - "מלחמת מצווה", השווה לבבלי סוטה מד ע"ב ולקרן אורה שם ולחם משנה הל' מלכים פ"ה ה"א). כדברי הרמב"ם מצאנו גם במאירי בסוטה מב ע"א: "כל מלחמה שמלכי ישראל או מנהיגיהם נלחמים עם אויביהם, הן מלחמת מצוה, כגון מלחמת שבעה עממין ומלחמת עמלק ומלחמה עם כל צר הבא עליהם להשחית נחלתם, הן מלחמת הרשות כגון מלך שנלחם מרצונו עם שאר העמים אם להרחיב את גבולו...". וראה דברי אחד הראשונים, היד רמ"ה (סנהדרין קג ע"ב), על אחז ואחזיה ושאר מלכי ישראל הרשעים, שנאמר עליהם בגמרא שאין נפשותיהם נידונות: "וכי תימא מה טעם אינן נידונין? - לפי שנשתדלו בהצלת נפשות ונלחמו מלחמת חובה ונצטערו בצערן של ישראל". כך נקטו גדולי הפוסקים בדורנו, שמלחמות ישראל היום הן מלחמות מצווה. כך למשל כתבו הרב הרצוג זצ"ל (היכל יצחק או"ח סי' לא ולח), הציץ אליעזר (ח"ג סי' ט אות י ובסיכומו אות טז, וח"ז סי' מח פרק יב, שם דיון ארוך על חשיבות העליה לארץ בימינו, בין השאר בנימוק שהעולים מצטרפים למלחמת מצווה), והרב עובדיה יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"י חו"מ סי' ו אות כג, על מבצע אנטבה, שהוא מלחמת מצווה).