בהמשך לתשובתו של הרב שיש לומר הלל עם ברכה ביום ירושלים וביום העצמאות - ידועה תשובתו של מרן הגר"ע ביביע אומר חלק ו’ סימן מא, מב שלא לברך על ההלל ומכניס עצמו בספק ברכה לבטלה מכמה סיבות שמפורטות בתשובה והוא הדין ביום ירושלים שהשמחה עדיין לא שלמה שכן הר הבית בידי ערבים וגללים של חמורים נמצאים שם ולשיטת הגר"ע אסור לעלות להר הבית כלל ועיקר ועוד מצבה הרוחני של ירושלים אינה כפי שהיה וכעת פורסם שגם הגאון הרבנים הראשיים דאז - הרה"ג הרצוג והרה"ג מאיר עוזיאל חזרו בהם מהוראתם לומר הלל עם ברכה, אז מדוע הרב מורה לספרדים לברך על ההלל ולכל הפחות נאמר ספק ברכות להקל באיסור חמור של ברכה לבטלה ולכל הפחות למי שהולך לפי פסיקות הגר"ע. תודה

ביום העצמאות הרבנות הראשית לא הורתה לברך (הרבנים הראשיים דאז הגריא"ה הרצוג והגרב"צ עוזיאל לא חזרו בהם אלא מלכתחילה לא הורו לברך). ביום ירושלים הרבנות הראשית, שהייתה אז הסמכות הקובעת, הורתה לברך.