זה מה שמצאתי בתשובת והנהגות (חלק א סימן תתצה) : שאלה : רופא המבצע נסויים בחולה בלי ידיעת החולה וזה ציטוט מהחלק הראשון של התשובה "נראה שאם החולה מצטער בכך או שמוציאים ממנו הרבה דם ומחלישו אין לרופא רשות, ואף שלרופאים חשובים תוצאות הניסויים, אי אפשר לחייב אדם לכך בלא ידיעתו. רק יסבירו לחולה שעל ידו יוכלו להציל נפשות ויבקשו את הסכמתו ואם מסכים נאה ויאה, אבל נגד רצונו אין לזה שום היתר. וכל זה בנסיונות גרידא, אבל אם יש חולה לפנינו הזקוק לדם למשל, ויוכל הוא עכשיו להציל נפש שאין להשיג עכשיו תרומת דם ואפילו תמורת תשלום, מסברא חייב מדינא לתרום דמו וכופין אותו על כך להציל נפש, ומה גם שאין זה אפילו צער גדול " האם לאור דברים אלו הרב שטרנבוך מחייב אדם רגיל לתרום דם בקביעות?

אין בזה ראייה כי רק במקרה של סכנה מיידית יש חובה אבל לא בספק שמא תזדמן.