ב"ה כבוד הרב שלום המצווה של ה’ לגבי רכילות היא לא תלך רכיך בעמיך. המרגלים יכולים לטעון לא חטאנו כי אמרנו על הארץ לשון הרע ולא על מישהו מהעם . ואם רשעים אלה ימשיכו הם יאמרו לא חטאנו לה’ כי אין איסור לרכל בין יהודים לה’. לא הסתנו לע"ז. אז במה חטאו? ברכילות על משה ואהרן שבפסוק י הם רוצים כל העם לרגום את משה ואהרן באבנים.? לסיכום בגלל שאין עונש מוות על רכילות נשאר בינתיים שכנראה ה’ הרגם בצו שעה. האם כשכתוב חייב מיתה בידי שמיים זה גם שה’ הורג ממש או אולי רק הסתר פנים? אם כן, היכן יש דוגמא שכתוב שממש הורג?

לשואל שלום, מפרשת המרגלים אנו למדים שאיסור לשון הרע הוא גם על עצים ואבנים. כך למדו חז"ל במסכת ערכין (טו ע"א): "תניא, א"ר אלעזר בן פרטא: בוא וראה כמה גדול כח של לשון הרע, מנלן? ממרגלים, ומה המוציא שם רע על עצים ואבנים כך, המוציא שם רע על חבירו על אחת כמה וכמה". עם זאת מובן שמי שמספר בגנות העץ שגדל בחצרו, לא עבר על איסור לשון הרע, אלא שדיבור בגנותה של ארץ ישראל, יש לו השלכות כלפי אחרים, ומכאן חומרתו (ראה דבריו של הגאון ר' ישראל יעקב פישר בספרו "אבן ישראל" על התורה עמ' קכ). באשר לשאלתך השניה: מיתה בידי שמים היא עונש בידי שמים על עבירות מסויימות, ופירושה מות אדם קודם זמנו. בברכה נאמנה