- משפחה, ציבור וחברה
- גזל ונזיקין
990
שאלה
שלום הרב.
מותר לצלם אדם שלא יודע שמצלמים אותו? ומה הדין אם הוא לא רוצה שיצלמו אותו, יש לו זכות למנוע צילום? (כמובן שאני לא מתכוון לצילום שיגרום לו לפגיעה כלשהי)
תשובה
השאלה היא שאלה טובה ויש להתבונן בה.
ואכן, נחלקו הפוסקים יש שאסרו ויש שהתירו.
האוסרים, חלקם נקטו בטעמים של גזל שהרי אדם היה יכול לצלם את עצמו ולמכור תמונתו, או עשיית עושר וכסף בממון שאינו שלו כמושג התלמודי שהובא במסכת בבא מציעא פרק שלישי "כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו" קרי בממון שאינו שלו. (שו"ת משנה הלכות חלק ז סימן קי"ד )
המתירים, נקטו כנגד זה בהסברה שהמצלם או המצייר את האדם הוא בעל האומנות ולא האדם המצולם ולכן אין כאן גזל או שימוש בממון שאינו שלו (שו"ת בצל החכמה חלק ד' סימן פ"ה )
מאידך יש שרצו לאסור זאת מכיוון של פגיעה בפרטיות של האדם ובצנעת הפרט והסתמכו על הפסוק " הולך רכיל מגלה סוד" שעצם פרסום סודותיו של האדם הגם שאינם רעים הרי הם פוגעים באדם ובצנעתו ויש בהם משום "הולך רכיל" ובכך הסבירו את שיטתו של הרמב"ם בפרק ז' מהלכות דעות ("חידושים ובאורים" לר' שמואל גריינימן זצ"ל פאה סימן א' אות ט"ז )
יש לציין שב"חוק הגנת הפרטיות" במדינת ישראל נאסר תצלום של אדם ברשותו הפרטית (רשות היחיד) והותר הצילום ברשות הכללית (רשות הרבים ). אמנם אם הפרסום של הצילום שצולם ברבים יגרום ל"השפלה ובזיון" הרי שגם הוא אסור משום פגיעה בצנעת הפרט.
להרחבה בנושא זה ניתן לעיין במאמרו של הרב נחום רקובר " ההגנה על צנעת הפרט"
אין ספק שבדור של תקשורת ומדיה ציבורית פתוחה לכל אנו נפגשים בלא קצת מקרים שבהם נפגעת צנעת הפרט של האדם מסקרנות וחשיפת יתר של אנשי פרסום ותקשורת, ומוטל על הרוצים בחברה טובה מתוקנת ומרוממת הרוצה בטובת הכלל והפרט, לדאוג שלא להגרר למחוזות אלו.
(בתשובה לשאלה סייע בידי ידידי הרב אחיה לפשיץ שליט"א - תודתי לו)