שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • תעניות
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
שלום וברכה. רציתי לברר כמה עניינים לגבי תענית יחיד. א. האם יש עניין לקבל במנחה דווקא בנדר? בסידור קורן מופיע נוסח על קבלת תענית נדבה אבל בפוסקים תמיד מתייחסים לנדר (בין השאר בקיצוש"ע מקור חיים הוא מציע לקבל נדר עם תנאי שאם ארצה להפסיק אקרא תהלים פרק כג’,ולכאורה אם אין הבדל עדיף לקבל בנדבה ולמנוע בעיות). נוסח אחר: האם יש חיסרון לקבל בנדבה? (לדוגמא שלא יהיה אפשר לומר עננו). ב. האם בתענית יחיד נוסח אשכנז אומרים שים שלום או שלום רב (בסידור מציינים תמיד "בתענית ציבור" על שים שלום ולא ברור אם בא לאפוקי תענית יחיד). ג. מה כלול בזמן מנחה שיש לקבל בו את התענית מבעוד יום,האם דווקא עמידה או חזרת הש"ץ,כל מנחה או שזו הגדרה כללית מזמן מנחה ועד השקיעה? תודה רבה.
תשובה
לשואל, שלום ובשורות טובות! א. הנוסח "תענית נדבה" מקובל בפוסקים (עיין למשל בשערי תשובה סי' תקסב סק"ח) ואינו שולל את הגדרת התענית כנדר. יש אמנם בדיני קרבנות הבחנה מסוימת בין "נדר" ל"נדבה", אבל לענייננו אין זה משנה, והמושג "נדבה" בא רק לומר שמדובר בתענית שלא היית מחויב בה לפני כן. לגבי הוספת המילים "בלי נדר ובלי שבועה", שנדפסו בחלק מהסידורים, אכן פוסקים רבים שללו נוסח זה (כגון בשבט הלוי ח"ח סי' קל ושו"ת בצל החכמה ח"ה סי' קסב, ושם דיון עקרוני על קבלת תענית, האם היא נדר גמור או לא, ועיין פסקי תשובות סי' תקסב אות ו). ב. לפי נוסח אשכנז בתענית יחיד יש לומר "שלום רב" ולא "שים שלום". הנוסח "שים שלום" מתקשר לברכת כהנים ("ברכנו... באור פניך, כי באור פניך...", במקביל ל"יאר ה' פניו אליך"), ולכן לפי נוסח אשכנז יש לאומרו בתפילת שחרית ולא במנחה וערבית, שאין בהן ברכת כהנים (עיין רמ"א או"ח סי' קכז ס"ב והגהות מיימוניות דפוס קושטא בהל' תפילה פט"ו ה"י, נדפסו במהדורת שבתי פרנקל בחלק אהבה עמ' שנה). ובתענית ציבור, שיש בה ברכת כהנים במנחה, אומרים "שים שלום". ממילא, בתענית יחיד, שבה אין ברכת כהנים, אומרים "שלום רב" כבכל תפילת מנחה. ג. זמן קבלת התענית - לכתחילה יש לומר נוסח זה של קבלת התענית בסוף תפילת העמידה, לפני "יהיו לרצון אמרי פי", או גם אחרי "יהיו לרצון" כל עוד לא פסעת לאחוריך וסיימת את התפילה. יש עדיפות לעשות זאת ב'מנחה קטנה', הסמוכה יותר לסוף היום, ולא ב'מנחה גדולה'. בדיעבד, מי שלא קיבל על עצמו את התענית בתפילתו יכול לומר זאת גם שלא בתפילה עד שקיעת השמש (שו"ע סי' תקסב ס"ו ומשנ"ב ס"ק כז ולג).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il