ב"ה ראיתי בשו"ת יין הטוב לגר"י נסים סוף סימן ח’ שאוסר להשתמש בתאריך לועזי וכן הביא שם את תשובת הרב רפאל מרדכי מלכי. רציתי לדעת האם יש פוסקים שמתירים, כי: א) רוב העולם כולל ת"ח לא נזהרים בדבר, ויש כל כך הרבה דברים שמשתמשים בהם בציון שנה ע"פ ספירת הגויים. ביום יום אני משתמש בתאריך העברי אבל ציון שנים שעברו כמו בתקופת הראשונים וכדומה זה הרבה יותר נוח במספרים שישר נותנים לך את ההסתכלות המתאימה מבחינת הזמן במקום להתבלבל עם ד’תתקצ"ה וכדומה. ב) אני כרגע עומד לפני גיוס ואני יודע שאצטרך מתוקף תפקידי להשתמש הרבה בתאריך לועזי. ממש לא מתחשק לי לעשות בעיות... (בין השאר זה לא כל כך נוח להשתמש רק בספרות אחרונות של השנים וכו’ כפי שראיתי שיש אומרים לעשות כך). ואיך זה שמותר לומר את שמו של אותו האיש (כפי שמופיע בגמרא) ולא לציין תאריך שמפנה ללידתו? תודה רבה.

יש באמת כאלה שלא רוצים להשתמש בתאריך לועזי, יש גדולים שכתבו בזה משום לא תזכירו, ויש כאלו שמתירים. זה לא משום ע"ז. צריך לעשות הבחנה בין השנה ובין החודש, אם אומר בחודש אוגוסט או יוני, החודשים האלו היו כבר בתקופת הרומאים וזה לא קשור לאותו האיש. אז אם אתה רוצה להחמיר - אתה יכול לומר רק את החודשים ולא את השנים. זה לא ממש שמו, זה ימח שמו וזכרו. לא מזכירים אותו בשמו. גם על עבודה זרה ממש הגמרא אומרת שאם היא מוזכרת במקרא מותר להזכיר.