שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • שאלות כלליות
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
שלום, יש לי מספר שאלות 1. לפי מה שקראתי הבנתי שכיסוי ראש זו מצווה דאורייתא שלומדים מפסוק ״פרע את ראשו״, בלי לזלזל בהבנתם אבל אולי לאותה אישה היתה משהו על הראש, מאיפה לומדים שמדובר על כל אישה נשואה? ואם בכלל צריך לכסות את כל הראש? ואם זה מסיבת צניעות? והיה כתוב שאישה בתולה לא צריכה כיסוי ראש ויש רווקות לא בתולות אז כן צריכות לשים כיסוי ראש אפילו שהן לא נשואות? 2. ואיזה הלכות של צניעות עיקריות מדאורייתא? מכנסיים זה מדאורייתא? הוזכר כמה פעמים שבנים של אז היו הולכים עם שמלות.. אז זה לא בטוח ששמלה אז היתה רק לבוש של נשים... 3. ולמה רק האישה צריכה לשים כיסוי ראש סימן לזה שהיא נשואה ולגבר אין שום סימן? אשמח לתשובות תודה מראש
תשובה
לשואלת, שלום! 1. הפסוק שממנו לומדים את מצוות כיסוי הראש נאמר על אישה סוטה, שחשודה בניאוף (במדבר ה, יח): "וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה' וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה". לא מדובר על אישה מסוימת, שניתן לומר ש"במקרה היה לה כיסוי ראש", אלא מדובר על אישה סתמית [ואולי אפילו "מתחת לממוצע" מבחינת נורמות הצניעות שלה, שהרי היא חשודה כאמור] ובכל זאת התורה מדברת כדבר המובן מאליו על כך שיש לה כיסוי ראש. מכאן למדו חכמינו שמנהג ישראל בזמן מתן תורה היה שלנשים נשואות יש כיסוי ראש, ואיזכור המנהג בתורה נותן לו תוקף מחייב. לגבי רווקות שאינן בתולות יש מחלוקת בפוסקים (שו"ת פנים מאירות ח"א סי' לה ומשנה ברורה סי' עה ס"ק יא), ונהוג כיום, למשל לגבי חוזרות בתשובה, שלא להקפיד על כך ('מאיר עוז' ח"ג עמ' תתכה בשם הרב חיים קנייבסקי שליט"א). 2. את דין כיסוי הראש ניתן להסביר בשתי דרכים עיקריות: האחת, שכיסוי הראש הוא מטעמי צניעות. יש יופי מיוחד בשער האישה, ולכן על האישה לשמור את היופי הזה לעצמה ולבעלה ולא לחשוף אותו לעיני זרים (ראי רש"ר הירש בבמדבר ה,יח, שו"ת תרומת הדשן סימן י, ריטב"א כתובות עב,א ורש"י ברכות כד,א ד"ה קולך). השניה, שכיסוי הראש הוא מעין קבלת מחויבות. הדבר דומה להלכה שהגברים צריכים ללבוש כיפה כביטוי ליראת שמיים (ככתוב בגמרא בשבת קנו ע"ב: "כסי רישך כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא" = כסה ראשך כדי שתהיה לך יראת שמיים). מעין זה, להבדיל אלף אלפי הבדלות, האישה הנשואה צריכה לבטא את מחויבותה ונאמנותה לבעלה על ידי כיסוי הראש (לא מצאתי טעם זה בפירוש, אבל ניתן להבין כך מהגמרא בסנהדרין נח ע"ב, שפריעת ראש השפחה בשוק מהווה גירושין מהעבד). לפי הנימוק השני צריך להסביר מדוע הבעל אינו זקוק לסימן למחויבות זו. נראה שההסבר לכך הוא שמהות הקידושין והנישואין על פי היהדות הם השתייכות של האישה אל הבעל ולא להיפך. הבעל (והאבא לעתיד) הוא המגדיר של המשפחה, כלשון התורה: "למשפחותם לבית אבותם", והקמת משפחה חדשה היא הצטרפות של האישה למשפחת הבעל. אמנם הבעל מחויב לאשתו בדברים רבים, לאהוב אותה ולדאוג לכלכלתה ורווחתה בכל דבר ועניין, ומבחינת רשימת ההתחייבויות ההדדיות הוא מחויב כלפי אשתו יותר ממה שהיא מחויבת אליו (כלשון הרמב"ם בהלכות אישות פרק יב הלכה א: "כשנושא אדם אישה... יתחייב לה בעשרה דברים ויזכה בארבעה דברים"), אבל ההגדרה המהותית, כפי שזה מתבטא בנתינת הטבעת ממנו אליה, היא כאמור. 3. הצניעות היא קודם כל תכונת נפש: עדינות, ביישנות, וחוסר רצון להבליט ולהחצין את מה שאינטימי ומתאים לחדרי חדרים. מכאן נגזרות כמה הלכות, ואמנה כמה מן העיקריות שבהן: א. ההופעה צריכה להיות מכובדת ולא מגרה וצעקנית. ב. ההתנהגות בין איש לבין אישה שאינה אשתו צריכה להיות עניינית ונימוסית ולא למטרת ידידות (אלא אם מדובר על פנוי ופנויה שבודקים אפשרות ליצירת קשר רציני). קשה לפרוט את זה לפרוטות, אך לדוגמא, "להריץ קטעים" ביחד הוא דבר שחורג מגבול הצניעות. ג. אסור לזוג שאינו נשוי (פרט לקרובי משפחה מדרגה ראשונה) להסתגר ביחד לבדם ("איסור ייחוד") כשאין גישה לשם למישהו שלישי. לגבי המכנסיים, אכן בזמן מתן תורה הגברים הלכו כנראה עם מעין שמלות, אבל החשוב הוא העיקרון שאם יש בגד שייחודי לגברים אסור לאישה ללבוש אותו, ולהיפך, בכל דור כפי שהוא. מעבר לכך, אסור ללבוש בגד המבליט את קווי האיברים הצנועים של האישה. כל טוב,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il