מהו העקרון המנחה בנוגע לשמירת מנהגים של יוצאי גרמניה? יש כיום עקרונות סותרים- חלק מהמנהגים נשמרים והדבר נתפס כנכון וחלק מהמנהגים נתפסים כאסורים משום שאינם מנהג המקום. דוגמא להגדרה הראשונה היא שמירת שלוש שעות בין בשר לחלב. דוגמא לקבוצה השנייה היא הנחת תפילין בחול המועד. האין בכך סתירה?

צאצאים של יוצאי גרמניה יכולים להמתין 3 שעות בלבד בין בשר לחלב וכן כל מנהג הנוהג בבית אך בביהכנ"ס שהוא מקום ציבורי קובע מנהג א"י כגון תפלין בחוה"מ, הלל בליל פסח , נשיאת כפים בכל יום וכדו'