- תורה, מחשבה ומוסר
- איך וכמו מי לפסוק הלכה?
היחס למנהג יוצאי גרמניה
שאלה
מהו העקרון המנחה בנוגע לשמירת מנהגים של יוצאי גרמניה? יש כיום עקרונות סותרים- חלק מהמנהגים נשמרים והדבר נתפס כנכון וחלק מהמנהגים נתפסים כאסורים משום שאינם מנהג המקום. דוגמא להגדרה הראשונה היא שמירת שלוש שעות בין בשר לחלב. דוגמא לקבוצה השנייה היא הנחת תפילין בחול המועד. האין בכך סתירה?
תשובה
צאצאים של יוצאי גרמניה יכולים להמתין 3 שעות בלבד בין בשר לחלב
וכן כל מנהג הנוהג בבית
אך בביהכנ"ס שהוא מקום ציבורי קובע מנהג א"י כגון תפלין בחוה"מ, הלל בליל פסח , נשיאת כפים בכל יום וכדו'

מורה נבוכים למשנה ברורה
הרה"ג דוב ליאור | ג אייר תשס"ז

בארץ ישראל תמיד ההלכה כמו השו"ע?
הרב דוד חי הכהן | ח תמוז תשע"ה

למי ראוי לקרוא בתואר "רב"?
הרב שמואל אריאל | כ טבת תשפ"א

רב שעונה על שאלות באינטרנט, מבלי שהוסמך
הרב שמואל אריאל | א טבת תשפ"ג

הרה"ג יעקב אריאל
נשיא ישיבת ההסדר רמת-גן וארגון חותם. לשעבר רב העיר רמת גן ואב בית הדין לדיני ממונות.

חציצה בטבילה
כ"ב אב תשס"ב

הבאת ילדים לעולם
ב אב תשס"ב

הכשר מכונת גילוח
י"ד אב תשס"ב

חתונה במסעדה פתוחה בשבת
ט"ז אב תשס"ב

דיני קדימה בברכות
הרב יצחק בן יוסף | ג שבט תשע"ט

ברכת הפסיפלורה
מכון התורה והארץ | י"ד אלול תשס"ה

ברכה על פרי האננס והבננה
הרב שמואל הולשטיין | ח אייר תשס"ט

קידוש לט"ו בשבט
הרה"ג דוב ליאור | י"ב שבט תשס"ט
יוסף ויעקב
הרב חיים שריבר | י"ד שבט תשפ"ג
כשרות
הרבנות הראשית לישראל | ט"ו שבט תשפ"ג
לקרוא בדברי חשק לאשה
הרב חיים שריבר | י"ד שבט תשפ"ג
