ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב משפחה, ציבור וחברה בגינה ובשדה

סיקול אבנים בשביעית

מכון התורה והארץכ"ד תמוז תשע"ד
232
שאלה
המפרשים מתמודדים עם הסתירה לכאורה בדברי הרמב"ם בין פרק א הלכה טז לפרק ב הלכה י’ לגבי סיקול אבנים משדה בשביעית (כמובן הסתירה לכאורה כבר במשנה שביעית). בפרק א’ כתוב שבראשונה התירו ליטול את הגס ואחר כך החמירו שלא ליטול כלום ובפרק ב כתוב שמותר ליטול רק את העליונות שאינן נוגעות בארץ. החזו"א בסימן יט ס"ק יד כתב על ההיתר בגסים כו’ "היתר זה הוא...אף שנוטל הנוגעות בארץ מ"מ כיון שמקפיד ליטול הגסים ואינו נוטל את הדקים עבודתו מעידה עליו דלצורך עצים הוא נוטל" אני מבין מדברי החזו"א שכונתו לומר שבפרק א כוונת הרמב"ם להתיר גם כשנוטל מהקרקע ממש. בהוצאת מכון התורה והארץ כתבתם בעמוד 256 הערה 1 בשם החזו"א שמדובר שמניח את הנוגעות בקרקע. איני מבין נכון את החזו"א?
תשובה
בס"ד שלום וברכת ד' החזו"א כתב שנוטל את הגסים מהקרקע אבל משאיר דקים על גבי הקרקע, בהנחת הדקים הוא מוכיח שנוטל עצים ואבנים לצורך, ולכן התירו ליטול, וזה תואם לנאמר בפ"ב שגם שם הצריכו הוכחה שלא נוטל אלא לצורך אבנים. כנ"ל. בברכת התורה והארץ יהודה הלוי עמיחי מכון התורה והארץ כפר דרום אשקלון
עוד בנושא בגינה ובשדה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il