1. כשאני מסיים להניח תפילין, בד"כ הציבור כבר נמצא באיזור שירת הים. איזה קטעים להתפלל? 2. האם אפשר להגיד את ברכות השחר לפני הנחת תפילין, בדרך לבית הכנסת וזה ייתן לי זמן אחרי ההנחה להגיד עוד מפסוקי דזימרא? 3. אני מתפלל נוסח ספרד, וכשאני מתפלל אצל אשכנזים, כשהם ב"עלינו לשבח" (בשחרית) אני ממשיך בישיבה בשיר של יום. האם זה בסדר להמשיך בנוסח שלי? האם זה בסדר לשבת באותו זמן? 4. אם אני מגיע מאוחר לתפילת ערבית והציבור כבר ב"שמע" או ב"אמת ואמונה", האם אני צריך להתחיל מההתחלה ולהתחיל 18 אחריהם או לקרוא את שמע בלבד ולהשלים אחרי התפילה, ע"מ שאתחיל עם הציבור את תפילת 18? תודה רבה

לשואל, שלום! 1. אינני יודע מה הסיבה למצב שאתה מתאר, וכדאי להתאמץ להקדים להגיע לבית הכנסת. בכל אופן, במצב זה עליך לומר את ברכות התורה (ורצוי לומר גם את ברכת "א-לקי נשמה"), "ברוך שאמר" "אשרי" ו"ישתבח", ואת שאר ברכות השחר ניתן לדחות לאחר התפילה (עיין שו"ע סי' או"ח סי' נב ס"א ומשנ"ב ס"ק ב, ט, י). 2. ניתן לברך ברכות השחר לפני הנחת התפילין, אפילו תוך כדי הליכה אם אתה מצליח להתרכז. חז"ל הזכירו חובה לעצור מהליכה בפסוק הראשון של קריאת שמע (ברכות יג ע"ב ושו"ע או"ח סי' סג ס"ג), וכן חובה לשבת בברכת המזון כדי שיוכל להתכוון היטב, מפני שהיא מצווה מן התורה (ברכות נא ע"א ושו"ע או"ח סי' קפג ס"ט, ועיין שם סעיף י לגבי ברכת מעין שלוש), וכמובן בתפילת העמידה. אך בשאר חלקי התפילה וקריאת שמע וכן בברכות מותר לברך תוך כדי הליכה (עיין סי' סג ס"א ופסקי תשובות סי' קפג אות כ). לגבי תפילת הדרך נאמר בשו"ע (סי' קי ס"ד) ש"אם אפשר - יעמוד מלילך כשיאמרנה" (אלא אם כן העיכוב מטריד את מנוחתו - משנה ברורה שם ס"ק כב), אך מהגמרא והראשונים נראה שיש כאן הדגשה מיוחדת משום שזוהי תפילה ולא רק ברכה, ויש בה דמיון לתפילת העמידה (עיין ברמב"ם הל' תפילה פ"ד הי"ט). את ברכת "עוטר ישראל בתפארה" כדאי לדחות לאחר הנחת התפילין, כדי שהברכה תתייחס אל התפילין, שהם כעטרת המפארת אותנו (עיין סי' כה ס"ג ומשנ"ב סקי"ג). 3. אתה רשאי לומר שיר של יום וכו' לפי מנהגך, אבל מסתבר שיש לעמוד כדי שלא לעורר תשומת לב מיותרת של פרישה מן הציבור. ראה 'מסכת דרך ארץ' פ"ד ה"ה: "לא יהא אדם... לא יושב בין העומדים, ולא עומד בין היושבים... כללו של דבר, לא ישנה אדם מדעת הבריות". בפרט בשעה שהציבור קד ב"ואנחנו כורעים" יש להצטרף אליהם, כדי שלא להיראות חלילה כמי שאינו מוכן לכרוע (שו"ת משנה הלכות ח"י סי' כב). 4. אם הציבור ב"שמע", ואם תתחיל מיד תוכל להספיק להתחיל תפילת העמידה פחות או יותר בזמן שהם יתחילו או קצת לאחר מכן, יש לעשות זאת. ואם הם כבר ב"אמת ואמונה" ותיכף יתחילו תפילת העמידה, אזי הברירות הן אלה: אם יש תפילת ערבית מאוחרת יותר באזור, יש להמתין לתפילה הבאה כדי להתפלל עם הציבור. ואם אין תפילת ערבית נוספת באזור, עליך להמתין עד שיתחילו תפילת העמידה, להתחיל איתם את התפילה, ובסוף התפילה להתחיל את קריאת שמע עם ברכותיה, מ"ברוך... אשר בדברו מעריב ערבים" עד סוף "השכיבנו". אמנם סדר הדברים הרגיל הוא שקריאת שמע עם ברכותיה נאמרת לפני תפילת העמידה, כדי "לסמוך גאולה לתפילה" (להצמיד את ברכת "גאל ישראל" לתפילת שמונה עשרה), אבל בתפילת ערבית דין זה פחות חשוב מאשר הדין שצריך להתפלל תפילת העמידה יחד עם הציבור (שו"ע סי' רלו ס"ג ומשנ"ב ס"ק יב).