ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

צמחיה מלכלכת במרפסת | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ט"ז אב תשע"ד

צמחיה מלכלכת במרפסת


הרב יהודה אודסר

שאלה:
האם מותר לי לגדל עצי נוי במרפסת שלי כאשר הענפים בולטים מעבר למעקה והנשורת הרבה של העלים נושרת למרפסתו של השכן ומלכלך לו את המרפסת והוא מתלונן על כך מאד?

אודה לתשובה מפורטת כולל מקורות לעניין.

תשובה:
בעבר עניתי על שאלה כזאת. ועל שאלה שנשאלה בהמשך לתשובה זו.
מצרף את השאלות והתשובות.

שאלה:
לאחד משני שכנים ישנו עץ גדול וגבוה. העץ נמצא כולו בחצר ראובן. הבעיה היא שלעץ יש תפרחת סגולה והוא כל הזמן משיר את פרחיו. ראובן נהנה מכך שכל גינתו צבועה בצבע סגול, אולם שמעון שכנו סובל מכך.

הפרחים מלכלכים לו את המרפסת והמדרגות, והוא נאלץ לנקות ולסדר שם כל הזמן, האם שמעון יכול לתבוע, מצד הדין, מראובן לקוץ את עצו או להרחיקו?

תשובה:
כתב השו"ע (חושן משפט קנג ,לב): מי שהיה לו אילן בתוך שדהו קרוב לבור חברו, או בא לנטוע, אין בעל הבור יכול לעכב עליו ולומר לו הרי שורשי האילן נכנסים לבור שלי ומפסידים אותו, שזה נזק הבא מאליו לאחר זמן ובעת שנטע אינו מזיקו, וכשם שזה חופר בתוך שלו כן זה נוטע בתוך שלו. (על פי בבא בתרא כה: וכן יז-יח)

דין זה נובע מפסק ההלכה שפוסקים כרבי יוסי שעל הניזק להרחיק את עצמו, ו"המזיק" יכול לעשות בשטחו את שימושיו אע"פ שיוצרים היזק, וכל זה בנזק שאינו "גירי דיליה" (חיציו שלו-נזק ישיר שנגרם ממעשיו). לכן גם במקרה שלך, שהעץ נטוע בתוך של ראובן והרוח מעיפה את הפרחים, אין אפשרות לכפות על ראובן לקוץ אותו או להרחיקו.

הטעים את ההלכה הזאת בעל הנתיבות ס"ק י"ח, שאדם מופקד על שמירת נכסיו כאשר יכול גם לשמור וגם להשתמש, אך כאשר ה"שמירה" היא בביטול השימוש, התורה לא דרשה זאת ממנו.

אמנם התורה דרכיה דרכי נעם וכדאי מאוד להגיע להבנה ופתרון בדרכי שלום בין השכנים ע"מ שיוכלו לחיות בשלום ובשלווה ביחד.

הרב יהודה אודסר.


השאלה נשאלה בהמשך לשאלה "פרחים שמלכלכים המרפסת"
שאלה:
בהמשך לשאלה העוסקה בעלים הנושרים מעץ אחד לשטח שכנו.
האם יש הבדל בין עלים העפים ברוח לשטח השכן לבין עץ שתפארתו וענפיו מסיגים גבול ופולשים באוויר לשטח השכן ומשירים שם את עליהם?

תשובה:
כל מערכת דיני "נזקי שכנים", שבה נפסקה הלכה בעקרון כשיטת רבי יוסי ש"על הניזק להרחיק את עצמו", בנויה על התובנה שחכמים נתנו את מירב האפשרות לאדם לפעול ולהשתמש בתוך רשותו כאוות נפשו, "זה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו" (בבא בתרא כה:). אלא אם כן נוצר מצב של "גירי דיליה", שפרושו: חציו שלו - קרי נזק ישיר כחץ שאדם יורה על חברו, שבמצב זה מודה רבי יוסי לחכמים שעל המזיק להרחיק את עצמו. אך כאשר האדם גורם לנזק לחבירו בתוך חצר חבירו הרי חבירו רשאי להרחיק את הדבר המזיק מתוך רשותו. דוגמא לדבר: המשנה בבא בתרא (כ"ז:) מדברת על אילן שנוטה לתוך שדה חבירו ומפריע לעבודת המחרשה של בעל השדה, רשאי בעל השדה לקצוץ את את הענפים המפריעים שחדרו לחצירו.

כמו כן, בשאלה זו אם הענפים שחדרו לחצירו גורמים לליכלוך ונזק בחצירו הרי הוא רשאי לקצוץ אותם ולהסירם
כדברי הסמ"ע בפירושו לשולחן ערוך חושן המשפט סימן קנ"ה (סעיף קטן ס"ו): " שהתורה נתנה רשות לניזק לקוץ כדי היזקו"

בברכה,
הרב יהודה אודסר


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il