ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מחלוקת בלימוד מפסוקים | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ד אב תשע"ד

מחלוקת בלימוד מפסוקים


הרב חיים שרייבר

שאלה:
הרמב"ם בהקדמה למשנה מחלק את ההלכות בתורה שבעל פה לחמש קבוצות. שלוש דאורייתא ושתיים דרבנן. השלוש דאורייתא - הלכה למשה מסיני , פרוש מקובל, וכאלה שנלמדו ממידות שהתורה נדרשת. הרמב"ם אומר שמחלוקת חכמים קיימת רק בהלכות שנלמדו ע"י חכמים במידות שהתורה נדרשת ואילו לגבי שתי הקבוצות האחרות אין מחלוקות. ולכאורה אנחנו כן רואים מחלוקות חכמים גם בפרושי מקובל על פסוקים. למשל - לגבי גובה מקסימלי של סוכה יש שלוש דעות מאיזה פסוק לומדים זאת , עם נפקא מינא להלכה, כשנפסק להלכה שלומדים זאת מהפסוק "בסכות תשבו שבעת ימים" וכו. האם לימוד מפסוק זה התחדש ע"י הגיון של חכמים ועל כן יש בו מחלוקת או שמא הוא פרוש מקובל שעבר במסורת - ואם כן למה יש חולקים עליו - הרי אליבא דרמב"ם חלילה לומר שיש מסורות מוטעות?

תשובה:
שלום
הכלל הוא שלא נפלו מעולם מחלוקות על עיקרי המצוות, אף פעם לא היתה מחלוקת לגבי מצוות הנחת תפילין, התפילה, המזוזה, שמירת השבת, הסוכה וכו'. המחלוקות היו בפרטי הפרטים של ההלכות, בדיקדוק המצוות.
כפי שכותב הרמב"ם בהקדמה שהיו אנשים "שלא הבדילו בין העיקרים המקובלים והתולדות המוצאות". ופירוש הדבר שחכמי ישראל מוציאים מן הכתובים הלכות בפרטי המצוות ובהם קיימת מחלוקת ואף במקרה שציינת בשאלה יש מחלוקת בענין זה אף במשנה בין חכמים לרבי יהודה, סוג זה שייך לחלק השלישי שמונה הרמב"ם בהקדמתו "הדינים המוצאים בדרך ההקש".
הרחבה ממקורות נוספים:
כמו כן בספר ה"כוזרי שני" הוסבר עניין זה: "אמר החבר: דע אדוני המלך שמעולם לא נפל מחלוקת בחז"ל על העיקרים המקובלים אלא על פירוש קצתם. כגון: תקיעת שופר בראש-השנה נכתבה ברמז שנאמר (במדבר כט): "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" ונזכרה במשנה כידוע לכל ישראל, כמו שלמדנו (ראש-השנה פ"ג, מ"ב): "כל השופרות כשרים חוץ משל פרה". ואף-על-גב שנאמרה תקיעה ותרועה בחצוצרות מעולם לא עלה על לב איש ישראל לומר שתרועה של ראש-השנה תעשה בחצוצרות או בכלי אחר שלא יהיה שופר. וכן במסכת דסוכה (פרק ג משנה ג) מזכיר האתרוג כדבר הידוע אף-על-פי שלא מצינו בתורה, אלא: "פְּרִי עֵץ הָדָר", דתנן: "רבי ישמעאל אומר ג' הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד". ואין חולק על זה מפני שהוא עיקר מקובל [בתורה שבעל-פה] בכל ישראל ש"פְּרִי עֵץ הָדָר" האמור בתורה הוא אתרוג, המכחיש זה כאילו מכחיש בתורת משה וכן בשופר. אמנם המחלוקת היא על פירוש קצת העיקר. כגון רבי יוסי שמכשיר בשל פרה שסובר שגם הוא בכלל שופר והמחלוקת הזאת אינה נוגעת בעיקר בשום פנים. וכן ב'ענף עץ עבות' כולם לא חולקים שהוא הדס מפני שזה עיקר מקובל, אבל יחלקו אם צריך שיהיה אחד שלם לפחות או לא איכפת לנו אם אפילו שלושתן קטומים, וזו אינה מחלוקת בעיקר המקובל כלל. וכן במלאכות של שבת כולם לא חולקים שהן שלושים ותשע מפני שזה קבלה...".
גם המהר"ל הסביר זאת בספרו "תפארת ישראל" (פרק סט): "...ולפיכך במה שהיו חולקים חכמים הם דברים שהם נחשבים כמו עלים לאילן והם בדברים פרטיים שאי-אפשר שלא יצטרף למצוה דברים פרטיים דקים אשר בהם המחלוקת לדקותם לגודל התורה שיש ענפים דקים בלי שיעור כמו שלא ימנע באילן".

יום טוב


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il