שלום כבוד הרב!!!! אודה מאד לכבודו אם יוכל להסביר לי את המהרש"א על התוספות במסכת שבת - דף ג ע"א ד"ה "פטורי דאתי לידי חיוב חטאת". המהרש"א מסביר את שאלתו השניה של התוספות בשני אופנים - ומיד דוחה את האופן הראשון - ולא הבנתי כיצד. מאד מאד אודה ואשמח אם הרב יוכל לענות לי על כך - מאחר ואין לי בכלל את מי לשאול - והדבר נורא מציק לי... תודה רבה רבה!!!!

שלום נבאר על תחילה כיצד מסביר המהרש"א את קושיית תוס' רש"י (ההסבר הראשון שבדבריו): לפי רש"י המקרה במשנה "פשט העני את ידו לפנים ונטל בעל הבית מתוכה" - מדבר על הכנסה של העני שהוא פטור עליה, והמשך אותו משפט "או שנתן לתוכה והוציא" - מדבר על הוצאה של בעל הבית שפטור עליה. א"כ בקטע זה הוזכר פטור אחד לעני ופטור אחד לבעל הבית. במקרה הבא במשנה "פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונטל העני מתוכה, או שנתן לתוכה והכניס - שניהם פטורין" - מדובר על גם מקרה אחד של פטור לבעל הבית "פשט בעל הבית את ידו וכו'" ופטור אחד לעני "שנתן לתוכה והכניס". נמצא שלפי רש"י לא הוזכרו שני הפטורים של העני בבא אחת (=בקטע אחד/ במשפט אחד) במשנה וכן הפטורים של העשיר לא הוזכרו בבא אחת. קושית תוס' היא שאין מקרים אלו זהים לתחילת המשנה בהם באותה בבא הוזכרו החיובים של העני בהכנסה והוצאה (המקרה הראשון במשנה: "העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים, פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית, או שנטל מתוכה והוציא") וכן לגבי העשיר באותה בבא הוזכרו החיובים של ההכנסה וההוצאה ("פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני, או שנטל מתוכה והכניס"). המהרש"א הקשה על הבנה זו "דמאי קושיא דהא ודאי היה צריך להאריך הרבה אם היה בא לפרש הוצאות בעה"ב לבד והכנסת עני לבד לפי פ"ה וטפי ניחא ליה למיתני בקצרה" ודאי שעדיף לשנות בצורה זו שהיא קצרה יותר מאשר לכתוב בבא נפרדת לכל פטור של בעל הבית של העני. ועוד מוסיף המהרש"א "ועוד דאדרבה הכא ניחא ליה למתני לערב הוצאות והכנסות יחד כמו ברישא דמערב הוצאות והכנסות" שעדיף לתנא לערב ולכתוב ביחד מקרים של הכנסה והוצאה כמו שערב רישא במקרים שחייב העני או העשיר את מקרי ההוצאה וההכנסה. יום טוב