שלום כבוד הרב, עד היום ידעתי שהכוונה ב"קול באישה ערווה" הוא האיסור שבשמיעת אישה שרה. בגמרא בקידושין דף ע’ עמ’ א’ מובא סיפור בו רב נחמן הציע לרב יהודה לשלוח שאילת שלום לילתא אשתו של רב נחמן. רב יהודה סירב בגלל האיסור של "קול באישה ערווה". רש"י מפרש: "שנאמר השמיעני את קולך ואם אשאל בשלומה תשיבני". לפי מיעוט הבנתי, הכוונה היא שעצם זה שילתא תענה לו, תדבר איתו יש בזה בעיה של קול באשה ערווה, אף ללא שירת אשה. הבנתי נכון? ובמידה וכן, מדוע לא נפסק להלכה כך? תודה!

לשואל, שלום! יש ראיות רבות מהתנ"ך ומדברי חז"ל שאין איסור לשמוע קול סתמי של אישה נשואה (כגון בשמואל-א מהדו-שיח בין עלי לחנה, החל מכך שחשב שהיא שיכורה מזה שקולה לא נשמע, ולא חשב שהנמיכה קולה בגללו; אבות פ"א מ"ה "ואל תרבה... באשת חברו"). וכך פסק בשולחן ערוך (או"ח סי' עה ס"ג), שרק שמיעת קול זמר אסורה. לכן הסבירו הראשונים שכוונת הגמרא שציינת היא שיש בעיה מיוחד במסירת דרישת שלום לאישה, שעל פי המושגים המקובלים חרגה מגבולות של נימוס והיתה הבעת ידידות וקירבה, ולכן הרי זה כעין שמיעת קול זמר (רשב"א ברכות כד ע"ב, והובא להלכה ב'בית שמואל' אבן העזר סי' כא סק"ד).