אני הבנתי את התשובות חוץ מהשאלה הראשונה שלי (הכוונה התשובה) אני אנסה להסביר בדרך אחרת: 1. כתוב בחגיגה ב. - הכל לאתויי מאי? - מה בא לרבות "הכל" ?, הגמרא אומרת אולי מי שחצי עבד וחצי בן חורין והגמרא דחתה את זה ואז הגמרא אמרה אולי חיגר ביום ראשון ונתפשט ביום שני - שנחשוב שהוא פטור ואז המשנה תחדש קא משמע לן שיהיה חייב, והגמרא דחתה את זה רק בגלל שיש עוד דעה שפוטרת אז איזה חידוש יהיה לדעה שפוטרת? - אבל מפה אפשר לראות שכן היה אפשר לעשות את זה לדעה שמחייבת שחיגר שנתפשט יהיה חייב, אז איך הגמרא חגיגה ו. מסתפקת האם קטן חיגר שנתפשט יהיה פטור כמו שגדול הדין שלו שהוא פטור, אבל איך הדין של הגדול פטור הרי בדף ב. רואים שהוא חייב?? 3. לא למדתי תוספותים בעמוד אבל באמת תוספות מתוק, תודה!!!

שלום אשתדל לענות ביתר בהירות. מהסוגיא בדף ב וכפי שציין רש"י מקורה בדף ט עולה שיש מחלוקת האם יש לקרבנות החג תשלומין כל שבעה, רבי יוחנן סובר שקורבנות החג הם "תשלומין דראשון", ורב אושעיא סובר שקורבנות החג מוגדרים כ"תשלומין זה לזה". ומבארת הגמרא "מאי בינייהו? - אמר רבי זירא: חיגר ביום ראשון ונתפשט ביום שני איכא בינייהו. רבי יוחנן אמר: תשלומין לראשון, כיון דלא חזי בראשון - לא חזי בשני. ורבי אושעיא אמר: תשלומין זה לזה. אף על גב דלא חזי בראשון - חזי בשני". לדעת רבי יוחנן כולן תשלומין לראשון, מי שמחויב בראשון ולא הביא - יביא באחד משאר הימים, ומי שאינו מחויב - אינו צריך תשלומין, ולדעת רב אושעיא החובה מוטלת על כל אחד מן שאר הימים, ולא על הראשון לבדו, הלכך, אף מי שפטור בראשון ונראה בשני - חייב להביא, ואם לא יביא בו ביום - יביא למחר. הגמרא בדף ב' מנשה למצוא מקרה שיש בו חיוב של קרבן חגיגה ומעלה אפשרות של "חיגר ביום ראשון ונתפשט ביום שני" שחייב כעת בקורבנות החג, אך דוחה זאת שכן מקרה זה לא מוסכם לכל הדעות כפי שראינו בהסבר הגמרא בדף ט', לדעת רבי יוחנן שסובר כולן תשלומין דראשון חיגר זה פטור מהבאת קורבנות החג. הגמרא בדף ו' מעלה אפשרות שכמו שגדול פטור כעת במצב זה שעדין לא נתפשט(!!!) כמו כן קטן פטור מדין חינוך וכפי שאכן פסק הרמב"ם (הלכות חגיגה פרק ב' הלכה ג') "ואם היה הקטן חגר או סומא או חרש אפילו באחת אינו חייב לחנכו אף על פי שהוא ראוי לרפואה שאילו היה גדול והוא כך היה פטור...". או שמא כיון שהקטן עתיד להבריא לפני שיהיה גדול ובהיותו גדול יהיה חייב כדין כל גדול בריא בכל ימי החג שחייב בקורבנות החג גם כעת חלה עליו חובת חינוך. אם כן אנו רואים שהגמרות דנות בשני מקרים שונים. הגמרא בדך ב' דנה לגבי גדול שהיה חיגר ביום ראשון ונתפשט ביום שני. ואילו הגמרא בדף ו' משווה קטן לגדול חיגר בכל ימי החג (שפטור) או לגדול בריא בכל ימי החג(שחייב). יום טוב