מה הדין בהלכות שביעית לגבי אדם שאינו חקלאי אך רוצה לשתול בביתו או בגינתו עציץ או שתיל, לפני השמיטה ובתוך השמיטה?

שביעית מתחילה מראש השנה ועד ראש השנה, זה דברים שקשורים בעבודת האדמה. שביעית בזמן הזה דרבנן אך יש דעה שזה דאורייתא. צריכים לדעת שיש ארבעה מלאכות שאסורות מדאורייתא- זריעה, זמירה, בצירה וקצירה. הרמב"ם פוסק לגבי תוספת שביעית, שחלה חודש לפני ר"ה, שאם אדם רוצה לשתול נטיעה חשופה (ללא גוש אדמה איתה ביחד) או גרעין בתוך האדמה, הוא צריך לעשות זאת ארבעים וארבעה ימים לפני ר"ה, למה דווקא ארבעים וארבע יום? בעצי פרי חז"ל קבעו שאין לך עץ שלא נקלט אם עוברים ארבעים וארבע יום. גם לעניין ערלה, אם מגיע ראש השנה זה נחשב שעברה שנה אחת, שפרק הזמן שנאמר שהיה שתול שנה אחת הוא ארבעים וארבעה ימים. לכן אסור לשתול עצי פרי חשופים מט"ו באב שלפני שביעית. אבל אם לאדם יש עציץ גוש, עם האדמה, מה שהעציץ הזה גדל במשתלה שנתיים עלה לו כבר למנין שנות ערלה, וממשיכים בספירתו. עציץ כזה יהיה מותר לשתול אפילו עד ערב ראש השנה. אם אדם שותל עצי סרק, מכיוון שלא שייך שם העניין של שנות ערלה- יהיה מותר לשתול עד ערב ראש השנה. והוא הדין אם אדם רוצה לשתול פרחים או כל מיני ירקות או דשא אצלו בגינה- מותר עד ערב ראש השנה. לגבי עציץ בתוך הבית- זה מצע מנותק וגם זה תחת התקרה, ולכן אפילו אם העציץ נקוב, בתוך הבית הוא לא נקרא נקוב מכיוון שאין לו יכולת יניקה, ולכן הדין יהיה שאין לו תורת שביעית כלל ומותר בו הכל. כך הדין גם לחממות שיש בהם מצע מנותק, אין בהם תורת שביעית כלל. התורה לא אסרה שביעית בתוך בית, אלא רק תחת כיפת השמים.