ישר כח על תשובתך ותודה רבה! נשאר לי עוד לתהות- לדברי הרמב"ם משונה שאנו מברכים נאמר "ברוך אתה *ה’ אלקינו* וגו’ על קריאת מגילה", ולא מזכירים כלל את עניין החכמים וסייגיהם. שהרי היה "נכון יותר" לדבריו להזכיר כי חכמינו הורו לנו כך וכך, כפי שבתפילת מוסף בלשם יחוד יש נוהגים לציין "כפי שתקנו לנו רבותינו ז"ל" בנושא המצווה כהכנה. לאור זה הרי ניתן לומר שאין ברור מאליו ההבדל הזה שהרב מציין בין , נגיד, איסור מדאורייתא לבין איסור דרבנן.
תשובה: שלום הגמרא במסכת שבת (דף כג ע"א) כותבת על מצות נר חנוכה: "'מברך אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר של חנוכה'. והיכן ציונו? רב אויא אמר: מ'לא תסור' (דברים יז, יא). רב נחמיה אמר: 'שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך' (דברים לב, ז)". מגמרא זו אנו למדים שמקור סמוכתם של חכמים נובע מפסוקי התורה. ועל כן אנו אומרים בברכות "וציונו" להדגיש את במקור העליון של הסמכות והיא התורה ודבר ה'. יום טוב
גירסת הדפסה
שלח לחבר