שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • תרומות ומעשרות - כללי

מסכת פאה פרק ח’ משנה ח’

undefined

הרב חיים שריבר

ה תשרי תשע"ה
שאלה
במסכת פאה פרק ח’ משנה ח’ כתוב: ...ממושכנין לבעל חובו או לכתובת אשתו, הרי זה יטול..." רוצה לומר, שאם נכסיו ממושכנין, הרי הם כאילו לא שלו והוא עני, לכן יכול ליטול מתנות עניים וצדקה! ובהמשך כתוב: ..."אין מחייבין אותו למכור את ביתו ואת כלי תשמישו" ז"א שאם יש לו כלים יפים ובית נראה לא מחייבין אותו למכור אותם כדי שיהיו לו מאתיים זוז ואז לא יחשב עני, אלא יכול ליטול לקט שכחה ופאה גם כשיש לו נכסים אלה כל עוד אין לו מאתיים זוז! שהרי נחשב עני... קשה: שהרי ממה שכתוב למעלה לומדים שאם נכסיו לא ממושכנין הוא לא עני, ואיך כאן (בפסקה השניה) כתוב שיכול ליטול מתנות עניים כשיש לו נכסים?
תשובה
שלום כותב רבי עובדיה מברטנורא ששיעור מאתים זוז נקבע מכך ש"קים להו לרבנן שאלו מספיקים לשנה אחת לכסות ולמזונות". זאת אומרת כאשר אין לאדם מאתים זוז להוצאות עבור בגדים ומזון הוא מוגדר עני ויכול ליטול מתנות עניים. במשנה זו נאמרו שתי הלכות שונות בהקשר זה: א. כסף שנמצא ברשות האדם אך הוא משועבד לאחרים נחשב ככסף שאינו שלו וממילא מוגדר אותו אדם כעני, כיון שאינו יכול להוציאו לביגוד ומזון. ב. כלי ביתו של אדם אינם בכלל כספו שהרי זקוק להם לצורך תשמישיו השונים וממילא אין ברשותו מאתים זוז לצורך פרנסת ביתו. שנה טובה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il