אם אדם נמצא במקום שאין לו כלל מגבת כדי לנגב את ידיו אחר הנטילה. כמו מדבר... מה יעשה?

לשואל, שלום! במקרה זה יש לברך מיד אחרי הנטילה ולהמתין עד שהידיים יתייבשו מאליהן ואז לאכול, ועדיף לנער את כפות הידיים כדי שיתייבשו מהר יותר (אם זה לא מרטיב אנשים וחפצים בסביבתך). הרחבה: הצורך לנגב את הידיים אחרי הנטילה הוא משתי סיבות: האחת, כדי לסלק את המים שעל ידיו, שנטמאו בנטילה. והשניה, משום שהדבר מאוס לאכול בידים רטובות. ההבדל בין שני הנימוקים הוא במקרה השכיח בימינו שנוטלים ידיים בלפחות רביעית הלוג (בסביבות 80 סמ"ק) מים בבת אחת, ואז המים נשארים טהורים, ולכן לדעת השולחן ערוך (סי' קנח סי"ג) אין צורך לנגב כלל, והאחרונים החמירו, בגלל הנימוק השני (משנ"ב שם סקמ"ו). לפי שני הנימוקים הללו, ניתן גם לחכות עד שהמים יתייבשו מאליהם ללא ניגוב (חזון איש, הלכות נטילת ידים סי' כה סק"י). אמנם לשני הנימוקים הללו הצטרף נימוק שלישי: אנחנו נוהגים לברך "על נטילת ידים" אחרי הנטילה, כדי לומר את הברכה כשהידיים כבר נקיות, ולכאורה זה בניגוד לכלל שברכת המצוות צריכה להיות "עובר לעשייתן". ההסבר הפשוט לכך הוא שבגלל נקיון הידיים קבעו חז"ל שעל מצווה זו נברך אחרי העשייה, בניגוד לשאר המצוות, אך יש אומרים שגם כאן הברכה קודמת לגמר העשייה, מפני שהניגוב הוא גמר המצווה, וכך פסק הרמ"א (שם סי"א). אם כי, גם הוא כתב שבדיעבד מי ששכח לברך לפני הניגוב יברך אחריו (ועיין משנ"ב ס"ק מד, שלכתחילה צריך להיזהר לסיים את הברכה לפני הניגוב). אם כן, לכאורה כאשר לא מנגבים בכלל אין כאן מעשה של מצווה ונמצא שהברכה איננה "עובר לעשייתן" [אגב, לעניין מכונת ייבוש כתבו פוסקים שהגשת הידיים אל המכונה נחשבת כמעשה של ניגוב, ואפשר לברך לפני כן - שו"ת בצל החכמה ח"ה סי' לב]. ואם אכן אין ברירה אלא שלא לנגב - אפשר לסמוך על השיטה שמברכים גם אחרי גמר המצווה, אבל מה שיש כאן להתלבט הוא בין שתי אפשרויות שאינן לכתחילה: האם עדיף לתת למים להתייבש מאליהם, ללא שום מעשה, או לנגב אותם בבגדים, דבר שאינו רצוי (עיין משנ"ב שם ס"ק מה, שזה "קשה לשכחה", כלומר, גורם לשכחת הלימוד, אולי מפני שזה מבטא חוסר סדר בחיים). לענ"ד עדיף במקרה זה לנהוג כדברי החזון איש ולתת לידיים להתנגב מאליהם, מפני שהניגוב בבגדים לא רק לא אסתטי אלא גם מנוגד במידה מסוימת למהותה של המצווה: אחד הטעמים לנטילת הידיים הוא משום נקיות (חולין קו ע"א ומשנ"ב סי' קנח סק"א), וניקוי הידיים ואחר כך ניגובם בבגדים איננו "נקיות" (לפחות במושגים המקובלים היום). ומדברי הפוסקים בעניין זה שאין לנגב בחלוקו משמע שגם כאשר אין לו במה לנגב לא יעשה כך (וכן כתב בספר 'והאיש מרדכי' ח"ב עמ' שעח). ואם אפשר לנער את כפות הידיים - נראה שעדיף כך מפני שזהו "מעשה" וכך הברכה מוצדקת יותר כ"עובר לעשייתן".