שאלה: א. קפץ החשמל ביו"ט במקום שאין גוי. מה ניתן לעשות? ב. האם מותר לומר לילדה (גיל שבע) שהשיער שלה התפזר להסתרק ביו"ט או בשבת, בפרט שהימים ארוכים כמו השנה שחל ראש השנה עם שבת צמוד?
תשובה: שלום א. ניתן להקל במקום צורך רב להרים את המתג או המפסק בשינוי. הדרך היותר מובחרת היא לכיוון את שעון השבת כך שבשעה שירים את המפסק שנפל לא ידלק האור וכו' אלא לאחר 15 דק' וכך נוסיף איסור דרבנן נוסף והוא הדלקה בגרמא. הרחבה לדעת רוב הראשונים וכן נפסק להלכה (שו"ע סי' תקב סע' א' ובמשנ"ב ס"ק ד') איסור הבערת אש ביום טוב הוא איסור דרבנן (הט"ז (סי' תקב סק"א) סובר שיש בזה איסור תורה) הדלקה והבערה בשינוי נחשבות לאיסור דרבנן. [הדלקה על ידי שעון שבת נחשבת לגרמא] יש פוסקים (שו"ת האלף לך שלמה סי' קמו, ילקוט יוסף סי' הלכות שבת חלק ד' הוספות לסי' שכה סע' ה' ובהערה שם) הסוברים ש'שבות דשבות' על ידי יהודי מותרת לצורך מצווה או כשיש צורך גדול בדבר.
ב. אסור לסרק שערות במסרק כיון שבשעת הסירוק נתלשות שערות שנוח לאדם שיתלשו כגון: שערות ששורשן נחלש ורוצה בתלישתם כעת ולא במהלך היום לא בגדיו או על חפציו. מותר להשתמש במברשת ששערותיה רכות וכן במסרק שיש בין שיניו רווחים גדולים, שאין חשש שבעת הסירוק יתלשו שערות. (כדאי לייחד מסרק ומברשת לשבת כדאי שלא יראה כעובדין דחול) מקורות: שו"ע או"ח סי' שג סע' כ"ז משנ"ב ס"ק פ"ו-פ"ז, שמירת שבת כהלכתה (פרק י"ד סעיף נ')
גירסת הדפסה
שלח לחבר