שלום לכבוד הרב. אני עוסק בימים אלו בכתיבת עבודה בנושא "האבולוציה בראי גישות שונות ביהדות" בחלק מן המחקר הגעתי לאגרת קל"ד של הרב בה הוא מבאר כי אין התורה מתיימרת לספר לקורא מעשים היסטוריים אלא להחדיר לליבו ערכים אלוקיים. שאלתי היא כזו, האם הרב יאמר כך גם אם תמצא סתירה מדעית אמיתית לסיפור יציאת מצרים או למלחמת גדעון במדין. לדוגמא אם יימצא כי רק מספר מאות או אלפי בודדים של אנשים עזבו את מצרים האם עדיין הרב יאמר כי העיקר הוא הרעיון הרוחני. אם יימצא כי מעולם לא הייתה אתון לבלעם וכן על זה הדרך האם הדברים עדיין יתאימו לגישתו של הרב? אוסיף, במידה והרב ייענה לי שאכן הרב ימשיך בגישתו זו אין לדברים סוף, נמצאנו מפרשים את התורה כאוות נפשנו בלי גבול עד שעלול לבוא מישהו ולומר כי אף מתן תורה לא התרחש ח"ו אלא רק הרעיון הרוחני של מתן תורה הוא החשוב לנו. סליחה על הטרחנות ותודה לרב על ההתייחסות.

אם ימצא שכתוב, הרב קוק בא לומר שאל תקשה קושיות מארכיאולוגיה, זה לא כפשוטו או שהיו חוקים אחרים. יש כאלו שרוצים לומר שימי הבריאה הם תקופות, אבל הרמב"ן אומר ששישה ימים זה שישה ימים, פשוטו כמשמעו. אלא אנו אומרים שהקב"ה ברא לאדם עולם המוכן לו. במדרש כתוב שאדם הראשון שנוצר לא כמו ילד בן יום, אלא כבחור עם כל כחותיו הפיזים. העולם היה מוכן לו, היו חוקים אחרים. הנצי"ב אומר שהחוקים ששוררים היום בעולם הם מתקופת נוח. אי אפשר לקחת את החוקיות שיש בזמננו ולהשליך אותה לזמנים אחרים.