ערב טוב, האם ישנו איסור לגבר להיות ללא חולצה בביתו או ברחוב או שזוהי הנהגה או חסידות וכדומה? ואם אפשר שהרב יביא מקורות לעיון

לשואל, שלום! על פי פשט לשון הטור (או"ח סי' ב) והשולחן ערוך (שם ס"א ורמ"א שם סעיף ו ומשנה ברורה שם סק"א) חובה על כל אדם להיות לבוש בצניעות, ואין ללכת ברחוב ללא חולצה, וגם בביתו אין להסתובב כך ללא צורך. דברי הטור מבוססים על ספר היראה של רבנו יונה, כפי שציין הב"ח שם. אולם הרמב"ם (הלכות דעות פרק ה הלכה ו) כתב זאת כחובה לתלמידי חכמים בלבד: "צניעות גדולה נוהגים תלמידי חכמים בעצמן, לא יתבזו ולא יתגלו ראשן ולא גופן", ולדעתו לשאר בני אדם אין בכך איסור (פרי מגדים סי' ב משבצות זהב סק"א, והביא לכך ראיות מחז"ל). וראה ברכי יוסף על סעיף ו שם, שהטור נקט בכמה עניינים שם לשון איסור על דברים שאינם אלא מידת חסידות. וראה בשולחן ערוך סי' נג סעיף יג: "פוחח, והוא מי שבגדו קרוע וזרועותיו מגולים, לא ירד לפני התיבה", וביאר המשנה ברורה: "וזרועותיו - וגם כתפיו. לפני התיבה - להעשות ש"ץ להתפלל, אבל פורס הוא על שמע לבד, וגם אינו קורא בתורה, שגנאי הוא", ומוכח שאין איסור ממש להיכנס כך אפילו לבית הכנסת (אם כי יתכן שבימינו, שהדבר נחשב מאוד לא מכובד, חזר הדבר להיות איסור גמור בבית הכנסת). ולשון שו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ג סי' סח): "ענין צניעות באנשים לילך מלובשים כל הגוף אינו מאיסורים, אלא מעלה וזהירות להיות מלובש גם בסתר מטעם 'שויתי ה' לנגדי' ואף בבית הכסא לא יגלה עד שישב... ומדת הלבישה [כלומר, כ'מעלה וזהירות'] הוא כמנהג המקום, כגון אם הדרך לכסות הזרועות והשוקיים - צריך גם כשאין אנשים ללבוש כן, ואם הדרך לילך בזרועות מגולות [כלומר, בשרוולים קצרים]- גם לפני אנשים אין צריך לכסותם אף למדת חסידות". למעשה, גם אם אין בזה איסור ממש, ברור מלשון השולחן ערוך שנכון להקפיד על כך לכל אדם, כדברי מחצית שקל (סי' ב סק"א): "אף על גב דבזמן הזה בעונותנו הרבים אין לנו דין תלמיד חכם, מכל מקום במילי דצניעות ראוי לכל אחד להתנהג במדת תלמיד חכם, דהא דין זה המבואר בשלחן ערוך פה לא ילבש חלוקו מיושב, הוא מה שהתפאר את עצמו בזה רבי יוסי...ואפילו הכי כתבו שיש לנו לנהוג כן". אלא שמכיוון שאין בזה איסור ניתן להקל כשיש בזה צורך גדול.