האם ה’ באמת מיטיב איתנו?

תמיד כולם אומרים ש-ה’ הוא טוב ומטיב איתנו. אולם במסכת עירובין דף י"ג ע"ב כתוב :"נוח לו לאדם שלא נברא משנברא". אם כן, ה’ עשה עימנו דבר לא טוב כשברא אותנו, אז איך אנו אומרים שהוא טוב?

כשאנו אומרים שרבש"ע הוא טוב, הכוונה היא שכל מה שעושה הקב"ה הכל לטובה. גם מה שנראה במבט ראשון כאילו הוא רע באמת הוא טוב אך הטוב הזה כמוס בו ואינו נגלה - אמנם הוא עתיד להתגלות במוקדם או במאוחר. מה שאמרו חכמים "נח לו לאדם שלא נברא משנברא" זה בגלל שכל החיים הם נסיונות ומהם נסיונות קשים והאדם מתפלל "אל תביאנו לידי נסיון" שמא לא אעמוד בו, אבל בדיעבד לאחר שהאדם עמד בנסיון שכרו מרובה מאוד ונמצא שמצד הקב"ה בריאת האדם היא לטובה - שיעמוד בנסיון ויצליח ואם האדם אינו מתמודד זו אשמתו. אך למרות זאת המבט האנושי אומר "אל תביאני לידי נסיון" וזהו "נח לו שלא נברא..."