מה דעת הרב קוק לגבי קדושת שביעית בפירות נכרי בשביעית ובפירות היתר מכירה. האם נכון לומר שבפירות נכרי ממש חשש לחרם ופסק לא לחוש לקדושת שביעית (אגרת רפט) ובפירות היתר מכירה פסק שיש מקום להחמיר על הצד שהמכירה לא חלה? אם לא זו דעתו, כיצד לבאר את המקורות השונים והסותרים בדבריו בענין זה?

בס"ד שלום וברכת ד' לדעת הרב קוק זצ"ל לא צריך לנהוג קדושת שביעית בפירות נכרים כדעת הב"י וכן הכריע בשבת הארץ פ"ד הכ"ט אות ו. אמנם במשפט כהן סי' עה כתב שיאותו הכורמים להפקיר את הגפנים ולנהוג בהם קדושת שביעית, אבל זה נראה רק על מנת לשווק את הפירות בירושלים כאוצר בית דין (המכותב הרב פניס, וכן הרב בנציון ידלר) דאגו לירושלים ופירותיה, ועל כן נקט שיעשו גם קדושת שביעית ובלבד שהמשק היהודי לא יפסיד מקדושת שביעית זו. אבל לא רצה לעשות חומרא שיכולה להביא לידי הפסד ממוני. דהיינו שפסק גם בהיתר מכירה שאין צורך בקדושת שביעית ולא חשש שמא ההיתר לא תפס, אלא שאם רוצים לעשות הידורים ולנהוג קדושת שביעית אפשר, למרות שאין בכך תועלת מכיוון שנמכר לעכו"ם. גם הגראי"ה הרצוג זצ"ל הבין כן שאין לנהוג קדושת שביעית בפירות נכרים או בפירות היתר מכירה. בברכת התורה והארץ יהודה הלוי עמיחי מכון התורה והארץ כפר דרום שבי דרום