כוונה במצוות

שלום לכבוד הרב, רציתי לברר, בעשיית מצוות מה צריכה להיות הכוונה? לקבל שכר בעוה"ב או לעשות רצון הבורא? המסילת ישרים כותב שחובת האדם בעולמו היא להתענג על ה’ בעוה"ב, כלומר מטרת האדם היא "להתענג", ולעומת זאת על הגר"א תמיד מסופר שהיה שמח לעשות מצוות ללא שכר, רק לקיים רצון ה’,(וכך כמדומני כותב המסילת ישרים במקום אחר), וזה לכאורה גם הפשט במשנה "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס"!

ב"ה שלום רב לך. שמחתי מאוד לקבל את שאלתך, שאלת חכם. אכן בתחילת ספר מסילת ישרים כתב שחובת האדם בעולם היא להתענג על ה', לעומת זאת בהמשך הספר ובעוד מקורות רבים כתוב שהמעלה הגדולה היא לעבוד את ה' לשמה, שלא לשם הנאה, אלא כדי לעשות רצון ה' בלבד. איך הדברים מסתדרים? התשובה היא פשוטה. בעבודת ה' ישנן דרגות, הדרגה הבסיסית היא לכל אחד, עוד לפני שזוכים להתעלות בנפש לרמות אחרות היא לעבוד על מנת לקבל פרס, לעבוד את ה' מתוך תחושה של רווח ושל תועלת. ואם האדם יגיע במצב זה לחשוב אחרת, הוא מפסיד את העיקר. ילד קטן, פעמים רבות זקוק לפרסים. קשה לו לגייס את כוחות הנפש שלו למען מטרה אם אין לו פרסים מעשיים על כך. אבל זה זמני, זה מתאים להתחלה, ולעומת זאת רב גדול ודאי לא צריך פרסים כדי לקבל מהם כח ללמוד תורה. הוא עושה זאת באופן טבעי, כי זה כבר הטבע שהוא רכש לעצמו במשך השנים. לכן, לא להיבהל מכך שיש דרך של פרסים, גם אצל ה' יתברך, אך חשוב לשאוף שהרצון להצליח ולעלות מעלה מעלה שלא נהיה זקוקים לדרך זו, ואף אם נשתמש בה זה יהיה ממש בקצרה בברכה הרב יצחק גרינבלט.