כדי להבין את הפסוק כראוי, יש לקראו בשלמותו "מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה, וּשְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק".
בפשטות, משמעות הפסוק היא: כשם שמים קרים, הנשפכים על נפש עייפה (צמאה ויבשה), מרעננים ומחיים אותה, כך גם שמועה טובה, דרישת-שלום המגיעה מארץ מרחק, מרעננת את השומע ומחיה את רוחו.
גירסת הדפסה
שלח לחבר