- משפחה, ציבור וחברה
- השבת אבידה
שאלה
חיכיתי בתחנת אוטובוס בעיר אחרת, ופתאום ראיתי אבידה. לא היה לי דף ועט לכתוב שלט, והאוטובוס שלי עמד להגיע.
האם הייתי צריך לפספס את האוטובוס, לחכות לאוטובוס הבא, ולהשיג (מחברים וכדו’) דף ועט ולטפל באבידה? או אולי לבקש מחבר שלי שגר שם שיטרח בה בשבילי (וזה לא מנומס להטריח אותו)?
בסוף השארתי את האבידה במקומה ועליתי לאוטובוס. עדיין מוטל עליי החיוב ללכת ולהשיב את האבידה? אני צריך לחזור לאותו מקום ולטפל בה? ומה אם כבר הגעתי הביתה?
תודה רבה!
תשובה
שלום וישע רב.
בנוגע לשאלותיך בדבר מצוות "השבת אבדה":
1.האם חובה להפסיד האוטובוס ולטרוח על השבת האבדה? כן, כמו בכל המצוות שהאדם מחויב להשקיע זמן ומרץ כדי לקיימן.
במידה ונגרם הפסד ממוני כתוצאה מקיום המצווה רשאי ליטול שכר עבורה, כפי שמובא בהרחבות. (ועיין שם שבאופן שרוצה בכל הפסדו ואינו יכול להתנות בבי"ד לקבל זאת, אינו מחויב להשיב.)
2.מוצא שהתעלם מהאבדה ועזב את מקומה חייב לחזור? כן. משום שמשעה שראה את האבדה התחייב בה, עד שישיבנה. ויש עליו מצוות עשה ומצוות לא תעשה שנאמר: "לא תוכל להתעלם... השב תשיבם לאחיך" (דברים פרק כב, פסוק ג. עיין: גמרא בבא מציעא דף כו עמוד ב ופירוש רש"י, שולחן-ערוך חושן משפט סימן רנט סעיף א וט"ז שם).
אולם במקום שכפי הנראה גם כשישוב לא ימצא את האבדה, או שאף אם ימצאה מכל מקום כבר יתייאשו ממנה הבעלים – הפסיד את המצווה ואינו מחויב לחזור.
הרחבה:
באופן כללי, מצוות האמורות בתורה יש לו לאדם להשקיע מגופו, מזמנו וממונו כדי לקיימן (על-פי המבואר באורח חיים סימן תרנו סעיף א). ואין מקום לדרוש תשלום עבור קיום מצוות (מסכת בכורות דף כט עמוד א).
אולם מצוות שעניינן לדאוג לממון הזולת כגון "השבת אבדת" או "פריקה וטעינה" - בהן נאמר, "אפס כי לא יהיה בך אביון" (דברים פרק טו פסוק ד), היינו שאין לו לאדם להפסיד ממון עצמו עבור ממון זולתו הלכך כל שיש לו הפסד ממוני [או הפסד רווח] מחמת קיום המצווה - פטור מקיומה. ואם בכל-זאת מקיימה רשאי לדרוש תשלום עליה.
שיעור השכר: "כפועל בטל". ונחלקו הפוסקים בשיעורו: יש אומרים דהיינו הסכום שהיה מוכן ליבטל ממלאכתו הקבועה ולישב בבטלה [שהרי על טירחת המצווה אין נוטלים שכר]. (שולחן ערוך חושן משפט סימן רסה סעיף א).
ויש אומרים דהיינו הסכום שהיה מוכן ליבטל ממלאכתו ולעסוק במלאכת ההשבה [והיינו קצת יותר מהסכום הנ"ל] (הגהת הרמ"א שם).
ולדברי הכול אין לו ליטול יותר ממה שהיה מרוויח ממלאכתו הקבועה.
במידה ואין השכר הנ"ל מספק אותו, רשאי להתנות בפני בית-דין שייטול כפי מלוא שכרו שמפסיד עבור ההשתדלות במצווה. ואם אין באפשרותו להגיע לבי"ד להתנות, אינך מחויב להפסיד ממונו עבור ההשבה.
בברכת חורף טוב ובריא
הרב נריה אברהמי.