כבוד הרב, שלום. אני מעוניין לשאול מספר שאלות: 1. פעמים רבות איני מספיק לסיים את תפילת העמידה של ערבית של שבת לפני שהש"צ מתחיל להגיד "יום השישי ויכלו השמים" וכו’. האם עליי להגיד זאת מיד לאחר שסיימתי את תפילת העמידה, או שעליי להצטרף לכלל הציבור בקטע בתפילה בו הם נמצאים ולהגיד פסוקים אלו שפספסתי רק לאחר "עלינו לשבח"? 2. האם מותר לשחק במשחקי קלפים בשבת? 3. האם כשעורכים הבדלה המברך מוציא את כלל הנוכחים ידי חובה בברכת "בורא פרי גפן", ברכת בשמים וברכת "מאורי האש" או שעל כל אחד מהנוכחים לברך בעצמו את הברכות האלו לפני שתיית היין, הרחת הבשמים וכו’? 4. אם ברצוני ללכת לבית הכיסא ומיד לאחר מכן להתחיל בסעודה ולברך "על נטילת ידיים" ו"המוציא", איך עליי ליטול את ידיי לאחר צאתי מבית הכיסא? שלוש פעמים לסירוגין, לברך "אשר יצר", לאחר מכן ליטול ידיים שלוש פעמים בכל יד ברציפות, לברך "על נטילת ידיים" ולאחר מכן "המוציא"? 5. לאחר שסיימתי את הארוחה הרגשתי שעליי להתפנות בבית הכיסא. לאחר צאתי מבית הכיסא האם עליי לברך קודם כל "אשר יצר" ולאחר מכן ברכה אחרונה על מה שאכלתי, או קודם כל לברך ברכה אחרונה ולאחר מכן אשר יצר? 6. בסיטואציה שבה זבוב נוחת על צלחת חלבית בכיור, לדוגמא, ועליה יש עדיין מעט גבינה, ולאחר מכן הוא עף ונוחת על צלחת בשרית בכיור הבשרי, מה דין הצלחות וכיצד יש לפעול במקרה זה? 7. מה זה אומר "לא יכול לבוא בקהל", ומי הם האנשים שאינם "יכולים לבוא בקהל"? תודה רבה על תשובתך.

שלום 1.לגבי ברכת מעין שבע נחלקו השו"ע והרמ"א (סי' רס"ח סע' ח') אם אומר אותה רק הש"ץ (שו"ע) או שכפי שכתב הרמ"א "נוהגין הצבור לאמרה עם ש"ץ בלא פתיחה וחתימה". מכל מקום כתב השו"ע (שם סע' י"ב) "אין לדבר בשעה שאומרים ויכלו, ולא בשעה שאומר ש"צ ברכה מעין שבע". כמו כן כדאי לומר עם הציבור גם את שאר המזמורים שנוהגים לומר בתפילה ולאחר עלינו לשבח יאמר ויכולו. 2. מנהג הספרדים - לדעת רוב פוסקי הספרדים, צריך להחמיר שלא לשחק כלל בשבת, [השולחן ערוך (סי' ש"ח סע' מ"ה) פסק שאסור לשחק בכדור בשבת ושהוא מוקצה, וכוונתו לומר שכל המשחקים הם מוקצים. אמנם יש סוברים שהשולחן ערוך החמיר רק בכדור מסוג מסוים שמשחקים בו בחוץ והוא מלוכלך מאוד, שהוא מוקצה, אבל בשאר המשחקים לא החמיר. ולכן גם ספרדים שרוצים להקל, יש להם על מה לסמוך. מנהג האשכנזים - רבים מהאשכנזים נהגו להקל לשחק בשבת, וכפי שכתב הרמ"א (סי' שלח סע' ה') שכל זמן שאין משחקים על כסף, אין בזה איסור. אולם גם הפוסקים האשכנזים כתבו שלכתחילה עדיף שלא לשחק בשבת, הן מפני שהזמן הפנוי של השבת צריך להיות מוקדש ללימוד תורה, והן מפני שנכון לחוש לדעת הסוברים שכל המשחקים אסורים בשבת (משנה ברורה שם ס"ק כ"א). ככלל כדאי לזכור שעיקר ייעודה של השבת לעסוק בתורה בתנא דבי אליהו רבא (פרק א) נאמר "אע"פ שאתם עושים מלאכה כל ששה ימים, יום השבת יעשה כולו תורה. מכאן אמרו, לעולם ישכים אדם וישנה בשבת, וילך לבית הכנסת ולבית המדרש, יקרא בתורה וישנה בנביאים, ואחר כך ילך לביתו ויאכל וישתה, לקיים מה שנאמר: לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך". 3. על המברך להתכוון להוציא את השומעים ידי חובה ואז אין הם צריכים לברך בעצמם. 4. נאמרו בהלכה שתי דרכים כיצד יש לנהוג במצב זה. השו"ע (סי קס"ה סע' א') כתב שעדיף ליטול את ידיו פעמיים. באופן הבא בתחילה ישטוף את ידיו בלא כלי, באופן שאינו כשר לנטילת ידיים לסעודה, ויברך 'אשר-יצר'. ואחר כך, בלא שיצטרך לנגב את ידיו, יטול אותן בשנית על ידי כלי, ויברך על הנטילה. ערוך השולחן (סי קס"ה סע' ב') כתב שאפשר להסתפק בנטילה אחת מכלי, ויברך לפני שינגב את ידיו על הנטילה, ואחר שינגב את ידיו יברך 'אשר-יצר', ואח"כ יברך על הלחם ויאכל. [ברכת 'אשר-יצר' אינה נחשבת הפסק בין הנטילה לאכילת הלחם. וכן כתב בילקוט יוסף (סי' קס"ה סע' א') 5. המשנה ברורה (סימן ז' ס"ק ב') כתב בשם הרש"ל שיברך תחילה אשר יצר. מהטעם "תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם". והוסיף בילקוט יוסף (סימן ז', סע' ט') שכל זה כאשר נתחייב לברך ברכה אחרונה, ברכת "בורא נפשות רבות". אבל לגבי ברכת המזון "יברך ברכת המזון תחלה, ואחר כך יברך ברכת אשר יצר. ומכל מקום אם חושש שמא ישכח לברך ברכת אשר יצר אחר ברכת המזון, יקדים ברכת אשר יצר לברכת המזון. והאוכל עוגה ואחר כך הוצרך לנקביו, יברך מעין שלש תחלה, שלדעת רוב הפוסקים היא מן התורה...". 6. ניתן לשטוף את הצלחות ודי בכך. 7. בספר דברים (פרק כג פס' ב'-ט') נאמר "לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל ה'. לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה'...לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה'...עַד עוֹלָם. לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי...לֹא תְתַעֵב מִצְרִי...בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה'" לא יבוא בקהל ה' - אותם אנשים (המנויים בפס' אלו, אך יש עוד אנשים שלא מנויים בפס' אלו ואך הם בכלל האיסור) אינם יכולים להתחתן עם בת ישראל. יום טוב