שלום לרב, אני עובד בימי שישי בין השעות שבע לשלוש. בתקופת החורף כאשר חוזרים מבית הכנסת מוקדם, האם ניתן לישון לאחר התפילה, ולקיים את הסעודה רק לאחר שעתיים שלוש? במידה וכן האם ראוי לחזור מבית הכנסת ולקדש, לאכול דבר מה כדי שיחשב קידוש במקום סעודה, ואז לישון, או שעדיף לחכות לסעודה? תודה ושבת שלום.

לשואל, שלום! 1. מותר לישון לפני הקידוש אם יש מישהו שיעיר אותך לקדש. בשמירת שבת כהלכתה (פמ"ז הערה קא) נאמר שהגרש"ז אוירבך התלבט האם מותר לישון לפני הקידוש, או שדינו כמו קריאת שמע שאסור לישון לפניה (משנ"ב סי' רלה סקי"ז). הצד להקל, שאמנם לכתחילה צריך לקדש בלילה, אבל בדיעבד מי שלא קידש בלילה מקדש ביום (סי' רעא ס"ח), ואם כן אין לחשוש שמא בגלל השינה יפסיד את הקידוש. הרב נויבירט זצ"ל פקפק בהיתר זה, ואף העלה ספק האם מועיל שיבקש ממישהו שיזכירנו (כשם שתזכורת מאדם אחר מועילה לעניין אכילה, משנ"ב סי' רלה סקי"ח). אך בערוך השולחן סי' רלב סי"ז צידד להתיר שינה לפני מצווה כאשר ממנים משגיח על כך, ומסתבר שהוא הדין כאן, וקל וחומר אם בני הבית בעצמם לא יאכלו עד שתתעורר (ועיין בספר אדני שלמה ח"א עמ' תקפה, שתמה על פקפוקו של הרב נויבירט). 2. אין בזה עדיפות מכרעת, והדבר תלוי בך ובמשפחתך, מה יהיה יותר עונג שבת לכולם. הצדדים לכאן ולכאן: מחד, יש עדיפות בהקדמת הקידוש, כדי להזכיר את השבת מיד בכניסתה (סי' רעא ס"א ומשנ"ב סק"א). מאידך, יש גם יתרון בהמתנה לסעודה, כי כך יוצאים ידי "קידוש במקום סעודה" לכל הדעות (עיין סי' רעג ס"ה בבה"ל ד"ה כתבו, בשם הגר"א, ובשש"כ פנ"ד סכ"ב). נראה שאין כאן עדיפות מוחלטת, וכדאי ללכת לפי מה שיהיה יותר עונג שבת ושלום בית לך ולשאר המשפחה. מן הראוי להביא כאן את לשון המשנה ברורה (סי' רעא סק"א): "אם אינו תאב לאכול, יכול להמתין מלקדש עד שירעב... ומכל מקום נראה דהיכא דיש בזה משום שלום בית, או שיש לו בביתו משרתים או שאר אורחים, ובפרט אורח עני, לא יאחר בכל גווני, דכיון דהם מוטלים עליו - לא יוכל לעכבם בשביל שהוא רוצה לקיים מצוה מן המובחר".