ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אם להמשיך להתפלל בבית כנסת מסוים | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ד מרחשון תשע"ה

אם להמשיך להתפלל בבית כנסת מסוים


הרב יאיר וסרטיל

שאלה:
ב"ה בבקשה מכבוד הרב שליט"א לקרוא את דבריי בעיון מחילה כי אני בדילמה וחרדה ושוב מחילה מכבודו :
אני נמשך לבית כנסת שאין הרבה שמתפללים בנוסח זה , לצערי בע"ש בכניסה לבית הכנסת מגישים עארק לכל מתפלל שנכנס, ביום שבת ש"ץ שותה עארק מהול באשכוליות וקורה בתורה , אשתו ואחותו הלכו לעולמם באותה שנה בר מינן, אוליי זה לא קשור ,
אני מעביר שיעור לבחורים, אח"כ עשר דקות הלכות בסעודה שלישית, ובאמצע מפריעים לי, ואני מתעלם כבר הרבה זמן , אח"כ יושב עם מתפלל ומלמד אותו גמרא , אחרי ערבית מוצ"ש לומד זוהר עם קבוצה ומסביר להם עד שכמה שחנן אותי השם יתברך ,
אני מטבעי רגיש, אחרי כל זה, אני הולך הביתה , ומשחזר ונמצא בצער מחד, ומאידך יש כאן קידוש השם יתברך, תודה שהשם יאריך ימיכם בטוב ובנעימים .

תשובה:
יישר כח על העברת השיעורים ועל קידוש שם השם בעולם. ב"ה זכית להימנות על הלומדים והמלמדים ועל כך כמובן עליך לשמוח ואף להכיר תודה לבורא עולם. יחד עם זאת, העוסקים בהרבצת תורה ובקירוב ישראל לאביהם שבשמים חייבים להצטייד במנה גדושה של עין טובה, לאהוב את הבריות ולמצוא בהם את הדברים הטובים, גם אם לא זכו להגיע למדרגתך. רק מתוך אהבת הבריות אמיתית ומתוך סבלנות ניתן לקרב, לרומם, להעלות ולהשפיע. תתמקד בדברים הטובים הנעשים בקהילתך ותשבחם ולאט לאט הם יתפתחו ויגדלו ויהוו את המשקל הרציני בקהילה וירוממו את כולם.

ביחס לשאלה הפרטית, אני מצרף תשובה של ידידי הטוב הרב ישראל ויסקוט שליט"א, שעוסק אף הוא בהרבצת תורה בקהילתו, ומטבע הדברים התנסה בדברים דומים, ולפיכך ראיתי לנכון להתייעץ עימו:

לענ"ד יהודי צריך להיות ביום שבת במקום שבו הוא מרגיש חיבור לקב"ה. החיבור יכול להיות באופן של 'מקבל', סופג את אווירת התפילה והלימוד, ויכול להיות באופן של 'נותן', כלומר - ממוקד בהשפעה על סביבתו ככל שניתן, ואז 'איידי דטריד למיפלט - לא בלע', כלומר היות והוא ממוקד בשליחות, הוא פחות מושפע מהאווירה הבלתי שלמה שסביבו.

מהשאלה משמע שאצל השואל שני הדברים משמשים יחד, כלומר - הוא גם רוצה 'לקבל' מנוסח התפילה המיוחד, וגם במקום של 'נותן' - בלימוד התורה לאחרים.

עובדת היותו 'נותן' ומלמד תורה לאחרים - ממלאת אותו, והוא מרגיש שזו שליחותו, ויחד עם זאת יש צער, היות והוא רגיש, ו'מקבל' את האווירה סביבו.



הייתי מציע להתחזק עם עצמו בערך הרבצת תורה, שהמאור שבה מחזיר בגלוי ובנסתר למוטב,

בנוסף - למצוא מקום אחר שבו יוכל להיות 'מקבל' - שיעור תורה, קשר קבוע לתלמיד חכם גדול - כדי שבשבת יהיה פנוי להיות נותן, ופחות ייפגע ויצטער ממצבם הרוחני הירוד של אחרים.

ולאחר זמן לשקול עם עצמו, אם יש אנשים שהתקדמו מבחינה רוחנית או שהמצב המצב כללי התקדם בזכות היותו שם, ולשקול תועלת מול הפסד, מחד - את התועלת שמביא, ומאידך - את הצער שיש לו.

אם אחרי הכל לא טוב לו, ושבת מביאה לו במקום התרוממות מפח נפש - כנראה שזו לא השליחות שלו.

אם יחד עם הצער הוא מרגיש תקווה ושמחה פנימית בליבו, ואומר לעצמו - נגרם קידוש ה', ידיעת תורה ואהבתה, וזה גורם לי לרצות לבוא עוד, ולא להתייאש מתשובתם של ישראל - הייתי ממליץ לו להמשיך, ובודאי ה' יפתח פתחים להתקדמות במקום הזה.

[מקווה שהדברים הובנו. יש כמובן עוד היבטים לעניין: לדון אותם לכף זכות, איך להתנהל כשיש מפריעים, היכן הוועד בתמונה, וכו' . אני תקוה שהתשובה קלעה לעיקר כוונת השואל]

כל-טוב,


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il