לכבוד הרב שליט"א המשנה ברורה כותב בסימן כ"ב שטעם זה שמברכים "שהחיינו" על ציצית זה אינו משום מצווה, כיון שלא בא מזמן לזמן (ומברכים כיון דלא גרע מכלים, כבשו"ע). ובס"ק ב’ כתב:"והוא הדין אם עשה תפילין לעצמו אינו מברך שהחיינו". האם זה רק מכיוון שלא קנה אותם (כדביאר לעיל), אבל אם קונה הוא כן מברך שהחיינו, או דילמא בכלל אינו מברך כיון דתפילין לא מקרי בגד? ואם כן, מדוע נקט דוקא "אם עשה תפילין לעצמו"? תודה רבה.

תפילין זה מצווה ולא בגד, ואנחנו נוהגים שלא לברך שהחיינו על תפילין. ילד שהוא בר מצוה יכול לברך על בגד חדש וממילא לכוון על כל התחייבותו במצוות.