ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

עשיית כדור מעטיפות קרמבו בשבת | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ו מרחשון תשע"ה

עשיית כדור מעטיפות קרמבו בשבת


הרב עזריה אריאל

שאלה:
שלום הרב!
רציתי לדעת האם מותר בשבת להכין כדור מעטיפות של קרמבו והאם יש הבדל בין יצירת כדור חדש להוספת שכבות לכדור קיים. מישהו אמר לי שיש בזה איסור משום בונה ואשמח לדעת אם זה נכון.
תודה רבה!

תשובה:
לשואל, שלום!
לפי מה שאני מכיר (ואחרי התייעצות עם ילדים), הכדור מעטיפות הקרמבו אינו משמש למשחק וגם לא מקפידים לשוות לו צורה סימטרית יפה. זוהי רק צורה נוחה לזרוק את העטיפות לפח. יש אמנם הנאה מסוימת בעצם הכנת הכדור (או גם בהשלכתו המדויקת לפח ממרחק...), אבל לא משתמשים בו מעבר לזה. לכן מסתבר שאין בכך משום "בונה".
למרות זאת, בדרך כלל הדבר אסור משום שהעטיפה היא מוקצה, משום שהיא מיועדת מראש רק לאריזת הקרמבו עד אכילתו, וכשהאדם אוכל ומוציא את העטיפה - הסתיים תפקידה (עיין שמירת שבת כהלכתה, במהדורה החדשה, פ"ט הערה יב ופכ"ב סעיף נג). ואם במשפחתכם מקובל לשמור את העטיפות כתחביב - אינן מוקצה.

הרחבה בעניין איסור בונה:
לשון הרמב"ם (הל' שבת פ"ז ה"ו): "כל המקבץ חלק אל חלק ודיבק הכל עד שיעשו גוף אחד, הרי זה דומה לבנין". לאור זאת לכאורה אסור לעשות כדורים מעטיפות קרמבו, כשם שאסור לעשות כדורי שלג (שמירת שבת כהלכתה, פט"ז סמ"ה והערה קיז), או לעשות צעצוע כגון אניה מקיפולי נייר (שם, ס"כ).
אך מסתבר שהאיסור לגבש משהו לגוף אחד הוא רק כאשר יש לו שימוש מסוים, ולו גם שימוש ארעי, ולכן זהו "כלי", ונמצא שגיבוש החומר לכדור הוא "עשיית כלי". לעומת זאת חומר שאין בו שום שימוש אינו "כלי" וגיבושו לגוש אחד איננו "עשיית כלי".
כך מוכח מהרמב"ם (הל' שבת פ"י הי"ג): "העושה כלי אדמה כגון תנור וחבית קודם שישרפו הרי זה תולדת בונה וחייב". ברור מדבריו שמי שמגבש גוש אדמה שאין לו שום שימוש אין זה "בונה". ומצאתי בס"ד שכך ביאר באריכות ב'מי טל' (מלאכת בונה, עמ' לח-לט), שמלאכת "בונה" היא רק כאשר הגיבוש יוצר חפץ חדש, ולא רק ריכוז חומר מטעמי נוחות כלשהי. הוא מוכיח זאת מלשון הרמב"ם הנ"ל וכן מהדיון בגמרא על האוסף מלח ומגבש אותו ליחידה אחת (שו"ת מהר"ח או"ז סי' ריד: "ודוחקים אותו יחד שנעשה חתיכה אחת") האם חייב משום מעמר, ולא הוזכר בו איסור בונה.
המגן אברהם (סי' שמ סקי"ז) כתב שגיבוש דבלים לגוש אחד איננו "בונה" משום "דלא מקרי בונה אלא כשמכוין ליפותו ולהשוותו", כלומר, כשמעצבים את הגוש בצורה יפה. יתכן שהוא חולק על היסוד הנ"ל (עיין 'מי טל' שם), ומאידך זהו טעם נוסף להתיר כאן, מפני שכמדומני שבדרך כלל לא מחליקים יפה את הכדור. יתכן גם שעניין הייפוי שהזכיר הוא רק סימן לדבר, שגוש לא מלוטש איננו "כלי" שימושי.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il