בס’’ד לאחרונה פורסם בתקשורת על בחור צעיר שנפטר ולפני שנקבר, לקחו ממנו הרופאים את זרעו על פי בקשת המשפחה והכניסו עם זרעו אישה להריון והיא ילדה. שאלתי היא, אם במקרה זה המנוח היה נשוי ולא היו לו ילדים, האם אשתו היית חייבת ביבום מכיוון שנתחייבה בכך בשעת הפטירה או שמא נאמר שלאחר לידת אשתו\ אשה אחרת אשתו נפטרה ממצוות היבום?

שאלה מעין זו נשאלה ונדונה בפוסקים. יש מחלוקת האם אשה שהתעברה באופן מלאכותי האם הוא מיוחס אחר אביו, הבית שמואל (אבן העזר א ס"ק י) מכריע שהוא בנו לכל דבר. והט"ז מפקפק בזה. לפי השיטות שהוא מיוחס אחר אביו יש לדון בשאלתך. הנוב"י (קמא אהע"ז סוף סט) כתב שאם הבעל בא על אשתו ומת, והזרע נקלט לאחר מותו האשה פטורה ביבום. אך בסוף התשובה כותב שאין לסמוך על זה. וכן יש עוד אחרונים שחלקו על חידוש זה. הגרש"ז (נעם תשי"ח עמ' קנה) וכן הרב ישראלי (חוות בנימין סימן קז) פסקו לגבי הפריה מלאכותית לאחר מות הבעל שבזה לכו"ע חייבת ביבום כיוון שבשעת מותו אין לו בנים ולא התחיל שום תהליך ללידת בן, בן כזה אינו מפקיע את חובת היבום שכבר חלה. לגבי שאלתך שהבעל אפילו לא הוציא את הזרע בחייו על מנת להזריע את אשתו ק"ו שלא נדון זאת כתחילת תהליך ליצירת הבן. בברכה, הרב משה מאיר אבינר