- תורה, מחשבה ומוסר
- שאלות כלליות
ספר דברי הימים
שאלה
שלום וברכה.
אני לא כל כך מבין מה עניינו של ספר דברי הימים.
א. רובו מספר דברים ידועים כבר מהתורה, שמואל או מלכים והשאר הוא דברים שלא מופיעים בשאר התנ"ך. אם אלו דברים חשובים שנצרכים לדורות מדוע לא נכללו בתורה או בנביאים? ואם הם לא כל כך חשובים מדוע נזכרו בכלל? כלומר למה להוסיף ספר נוסף שבסופו של דבר מביא דברים ידועים,ומוסיף דברים אחרים שהיו יכולים להכנס בספרים אחרים ולא היה צורך בספר שלם נוסף.
ב. במקום לחזק את הספרים הנ"ל, הוא הרבה פעמים סותר אותם. אמנם יש יישובים לדברים האלו בדברי חז"ל או בפרשנים, אבל למה מלכתחילה לכתוב בצורה שמעוררת הרבה תמיהות ובלבולים,אם זה שמות שונים או אם זה שינוי ממשי בגוף הדברים.
תשובה
לשואל שלום,
ספר דברי הימים חותם את כ"ד ספרי הקודש, ובו מבט היסטורי אלקי מחודש על קורות ישראל מראשית הבריאה ועד ראשית צמיחת הגאולה של ימי בית שני. אמנם נבואה שהוצרכה לדורות – נכתבה, ושלא הוצרכה לדורות – לא נכתבה (ראה מגילה יד ע"א), כלומר מה שנצרך לדורות כבר כתוב בספרי הקודש, ואם כן אין מקום לספר כמו דברי הימים, שחוזר על הישנות ומוסיף או מחסיר ומדגיש דגשים חדשים. אבל כבר לימדנו רש"י, שיש להבין את דברי חז"ל האמורים באופן הבא: "כל נבואה ונבואה לצורך השעה והדור והמעשה" (רש"י חולין קלז ע"א), כלומר נבואות הנביאים מקבלות משמעות מחודשת בכל שעה ובכל דור. עזרא ונחמיה, מתוך בינה במעמדו ובייעודו של ישראל, חווים את ימי שיבת ציון בעוצמה רבה. עמדה זו מקנה להם מבט מחודש ומביאה דגשים חדשים.
כך למשל: ההכנות למקדש מתוארות בהרחבה בספר דברי הימים בעוד בספר שמואל הסתפק הכתוב בקיצור דברים. יתכן לומר שקיצור הדברים בספר שמואל נובע מכך שספר שמואל וספר מלכים, עניינם לבאר בעיקר את מעלתם האישית של מלכי ישראל, על מנת להבין מדוע בחטאיהם נגזרו גזירות החורבן והגלות. לעומת זאת, ספר דברי הימים, שנכתב על-ידי עזרא ונחמיה, עניינו להמשיך את לב העם למעלות הגדולות להן זכו ישראל בתקופת בית ראשון. לכן ישנה הרחבה בתיאור מעלותיו של דוד ויוצאי חלציו, ובכל הקשור לבנין המקדש ועבודתו. כל זאת על מנת לקבוע בישראל לדורות את הגעגועים והתפילה לחזרת מלכות בית דוד ולבנין בית המקדש.
בברכה נאמנה
מקור שמות הפרשות בתורה
הרב פרופ' נריה גוטל | ט מרחשון תשפ"ג
מקור השפה העברית
הרב רואי מרגלית | י"ח סיון תשס"ד

השבעת המלאכים כיום. וכוונות בשם ה’
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ג אייר תשע"א
דיני ממונות בין אשכנזי לספרדי
הרב משה מאיר אבינר | י"ד תמוז תש"פ

הרב רפאל וסרטיל
רב בגרעין בית מוריה - באר שבע עורך תכני לימודים בתנ"ך למערכת החינוך. עורך ספרי קודש.

מדוע יוסף לא אמר לאביו שהוא נמצא במצרים
ד ניסן תשע"ב

נגעי בתים - עונש או זכות
כ"ד אדר תשע"ב

"ולא יהיה אסון" - מי מת
ט"ו אייר תשע"ב

למה התורה לא פירטה ענייני אמונה
י"ג סיון תשע"ב

ברכה על נטיעת עצי פרי
מכון התורה והארץ | כ"ב אב תשס"ז

ברכה על פרי האננס והבננה
הרב שמואל הולשטיין | ח אייר תשס"ט

קידוש לט"ו בשבט
הרה"ג דוב ליאור | י"ב שבט תשס"ט

ברכת הפסיפלורה
מכון התורה והארץ | י"ד אלול תשס"ה
יוסף ויעקב
הרב חיים שריבר | י"ד שבט תשפ"ג
לימודי חול דוחקים את לימודי הקודש מה לעשות?
הרב חיים שריבר | י"ד שבט תשפ"ג

האם תורה שבעל פה היא המשנה? - המשך
הרב שמואל אריאל | י"ד שבט תשפ"ג
