ספר דברי הימים

שלום וברכה. אני לא כל כך מבין מה עניינו של ספר דברי הימים. א. רובו מספר דברים ידועים כבר מהתורה, שמואל או מלכים והשאר הוא דברים שלא מופיעים בשאר התנ"ך. אם אלו דברים חשובים שנצרכים לדורות מדוע לא נכללו בתורה או בנביאים? ואם הם לא כל כך חשובים מדוע נזכרו בכלל? כלומר למה להוסיף ספר נוסף שבסופו של דבר מביא דברים ידועים,ומוסיף דברים אחרים שהיו יכולים להכנס בספרים אחרים ולא היה צורך בספר שלם נוסף. ב. במקום לחזק את הספרים הנ"ל, הוא הרבה פעמים סותר אותם. אמנם יש יישובים לדברים האלו בדברי חז"ל או בפרשנים, אבל למה מלכתחילה לכתוב בצורה שמעוררת הרבה תמיהות ובלבולים,אם זה שמות שונים או אם זה שינוי ממשי בגוף הדברים.

לשואל שלום, ספר דברי הימים חותם את כ"ד ספרי הקודש, ובו מבט היסטורי אלקי מחודש על קורות ישראל מראשית הבריאה ועד ראשית צמיחת הגאולה של ימי בית שני. אמנם נבואה שהוצרכה לדורות – נכתבה, ושלא הוצרכה לדורות – לא נכתבה (ראה מגילה יד ע"א), כלומר מה שנצרך לדורות כבר כתוב בספרי הקודש, ואם כן אין מקום לספר כמו דברי הימים, שחוזר על הישנות ומוסיף או מחסיר ומדגיש דגשים חדשים. אבל כבר לימדנו רש"י, שיש להבין את דברי חז"ל האמורים באופן הבא: "כל נבואה ונבואה לצורך השעה והדור והמעשה" (רש"י חולין קלז ע"א), כלומר נבואות הנביאים מקבלות משמעות מחודשת בכל שעה ובכל דור. עזרא ונחמיה, מתוך בינה במעמדו ובייעודו של ישראל, חווים את ימי שיבת ציון בעוצמה רבה. עמדה זו מקנה להם מבט מחודש ומביאה דגשים חדשים. כך למשל: ההכנות למקדש מתוארות בהרחבה בספר דברי הימים בעוד בספר שמואל הסתפק הכתוב בקיצור דברים. יתכן לומר שקיצור הדברים בספר שמואל נובע מכך שספר שמואל וספר מלכים, עניינם לבאר בעיקר את מעלתם האישית של מלכי ישראל, על מנת להבין מדוע בחטאיהם נגזרו גזירות החורבן והגלות. לעומת זאת, ספר דברי הימים, שנכתב על-ידי עזרא ונחמיה, עניינו להמשיך את לב העם למעלות הגדולות להן זכו ישראל בתקופת בית ראשון. לכן ישנה הרחבה בתיאור מעלותיו של דוד ויוצאי חלציו, ובכל הקשור לבנין המקדש ועבודתו. כל זאת על מנת לקבוע בישראל לדורות את הגעגועים והתפילה לחזרת מלכות בית דוד ולבנין בית המקדש. בברכה נאמנה