האם אפשר להגיד גדול כבוד הבריות בציצית פסולה בלילה וליסמוך על הראש [שסובר שזה תלוי בזמן ולא בבגד]?

שלום וברכה, חוששים הן לרמב''ם והן לרא''ש ולכן גם בלילה לא לובשים ציצית פסולה.[משנ''ב יח,ב]. אמנם אם יתבייש אותו אדם אם יהיה ללא ציצית ואין ביכולתו להשיג כשרה [משנ''ב יג,יד]-ניתן להקל וללבוש ציצית פסולה כאשר א. האיסור כאן הוא רק מדרבנן: בין כשחיוב הטלת ציצית הוא רק מדרבנן כגון לחלק מהפוסקים ושו''ע ט,א כשהבגד אינו מצמר רחלים או פשתים דלא כרמ''א. [משנ''ב ט,ג] , ובין כשהאיסור ללבוש טלית פסולה הוא רק מדרבנן כגון שמדובר בשבת שאין לו אפשרות לתקנה וגם לא היה מצב שידע על הפסול מע''ש ,זכר זאת ,היתה לו אפשרות לתקנה ונמנע מכך. (אם נמצא ביום חול אך בעיר שאין ציציות מצויות-מג''א ומשנ''ב הקלו להחשיבו כיום שבת. וכן הקל כף החיים יג,יב כשמתפלל בשעה שאין ציציות מצויות). ב. כשיש גנאי גדול וממילא בושה גדולה להיות ללא ציצית [אף כשהאיסור להימנע מלהטיל ציצית כשרה הוא מדאורייתא כגון-ביום חול].משנ''ב יג,טו (לגבי מה נקרא גנאי גדול וקטן-ראה בהערה) ולכן בטלית קטן כשנודע לו שהיא פסולה ברה''ר-לא צריך לפושטה כי יש בכך גנאי גדול. רק ימהר למקום צדדי ויפשטנו. [מג''א ומשנ''ב יג,טו והלכה ברורה לרב דויד יוסף יג,טז]. כשמצטער אך לא בטוח אם ברמה כזו יכול להיות עם טלית פסולה-יכול להפקירה ואז פטור מלהטיל בה ציצית. [משנ''ב יג,טו בשם ארצות החיים]. וכשיגיע לביתו-יחזור לזכות בה ויתקנה. אם הוא נמצא בבית הכנסת ומצטער להיות ללא טלית בנוכחות הקהל- לאשכנזים-אפשר להקל כנאמר לעיל [כשהאיסור מדרבנן וכגון ביום השבת]. [רמ''א יג,ג]. לספרדים-בעיקרון מחמירים [לא דומה למקרה שנמצא בשוק לפני רבים וצריך לפשוט טליתו שאז מקילים כנאמר לעיל אך לא מקילים כך ביושב עם הקהל]. ב''י. אמנם כל מה שכתבנו הוא לגבי טלית ביום שחייב להטיל בה ציצית כשרה לכל הדעות. אך במקרה של השאלה שמדובר על לילה שמחמירים בו לא ללבוש טלית פסולה רק מספק, ייתכן להקל גם בגנאי קטן יותר ובטח בליל שבת. [שמא הלכה כרמב''ם שאין חובת ציצית בלילה ושמא הלכה כר''י במרדכי וכהבנת הט''ז שבשבת אפשר אף ללא שום גנאי]. וכן לכאורה ספרדי יכול להקל כאשכנזי כשנמצא לפני הקהל בבית הכנסת ומתבייש. וכן אפשר להקל אף לספרדים לכאורה בטלית קטן בין כשהוא ברבים ובין כשהוא בבית הכנסת שלא צריך לפושטה [כמג''א ומשנ''ב שזה גנאי גדול]. וכן נראה להקל משום כבוד הבריות בלילה בשעה שלא יכול לקנות ציציות חדשות [כף החיים]. מקורות והרחבה שולחן ערוך אורח חיים הלכות ציצית סימן יח סעיף א 'לילה לאו זמן ציצית הוא, דאמעיט מוראיתם אותו (במדבר טו, לט) להרמב"ם, כל מה שלובש בלילה פטור אפילו הוא מיוחד ליום, ומה שלובש ביום חייב, אפילו מיוחד ללילה. ולהרא"ש, כסות המיוחד ללילה, פטור, אפילו לובשו ביום, וכסות המיוחד ליום ולילה, חייב, אפילו לובשו בלילה. הגה: וספק ברכות להקל. ע"כ אין לברך עליו אלא כשלובש ביום והוא מיוחד ג"כ ליום (הגהות מיימוני). ...'. משנה ברורה סימן יח ס"ק ב 'להקל - היינו דוקא לענין ברכה אבל אסור ללבוש כסות של לילה ביום בלא ציצית וכן כסות של יום בלילה משום ספק...'. א''כ בגד של טלית שהוא מיוחד גם ליום אך לובשו בלילה-חייב בציצית לפי הרא''ש השו''ע והרמ''א חששו גם לדעתו. וכך נקטו המשנ''ב ועוד פוסקים. כיון שחייב בציצית ,פשוט שאסור ללובשו ללא הטלת ציצית. [מג''א יג,ח ומשנ''ב יג,ט]. ואפילו אם נפסלו בעודם עליו-צריך לפושטו אף שלא מתכוון ללכת 4 אמות [באר היטב סוף סימן יב]. ומה כשיש צער? שולחן ערוך אורח חיים הלכות ציצית סימן יג סעיף ג 'אם נודע לו בשבת, כשהוא בכרמלית, שהטלית שעליו פסול, לא יסירנו מעליו עד שיגיע לביתו, דגדול כבוד הבריות. הגה: ואפילו טלית קטן שתחת בגדיו אין צריך לפשוט. וה"ה אם נפסק אחד מן הציציות ומתבייש לישב בלא טלית, דיוכל ללובשו בלא ברכה, מכח כבוד הבריות (ב"י בשם התשובה). ודוקא בשבת, דאסור לעשות ציציות, אבל בחול כהאי גוונא, אסור. (מרדכי פ"ק דף צ"א ע"ב)'. בטעם ההיתר נגע המרדכי מנחות בשם ר''י. הובא בב''י ובמג''א ובמשנה ברורה סימן יג ס"ק ט לשון המשנ''ב :'כשהוא בכרמלית - הוא מקום ששם אין איסור טלטול רק מדרבנן ולכך א"צ להסיר דכבוד הבריות דוחה איסור דרבנן ואף על גב דציצית מ"ע דאורייתא ודאורייתא לא דחינן מפני כבוד הבריות מ"מ שרי דלא אמרה תורה לא תלבש בגד בלא ציצית רק מ"ע להטיל בו ציצית וכיון שאין יכול להטיל בו ציצית בשבת אין עובר מ"ע ואין עליו רק איסור דרבנן ולכך הותר מפני כבוד הבריות ואין צריך לפשוט הטלית אבל בר"ה שהוא מן התורה צריך לפשטו בין בט"ג ובין בטלית קטן ואפילו אם ישאר עומד ערום עי"ז שאין כבוד הבריות דוחה איסור דאורייתא כזה בכל גווני...'. אמנם ט''ז יג,ה [עיין משבצות זהב יג,ה] מבאר את הר''י במרדכי שבשבת-אין איסור אפילו מדרבנן. וא''כ יש להתיר בשבת ללבוש ציצית פסולה אף שאין עניין של כבוד הבריות [כגון שהוא בביתו]. אך ביום חול שיש איסור דאורייתא בשב ואל תעשה-נתיר ללבוש רק כשיש בעיית כבוד הבריות. לדעת המשבצות זהב יש להתיר בשבת אף לב''י לקמן. ובכ''ז הרמ''א הקל רק בשבת וכשיש בעיית כבוד הבריות משום הדעה המחמירה במרדכי. כלומר במקום איסור מדרבנן [טלטול בכרמלית. לבישת טלית פסולה בשבת כשא''א לתקנה]-מותר להישאר עם טלית פסולה ולכאורה גם ללבוש אותה [שערי תשובה יג,ח] מפני כבוד הבריות. אמנם ב''י חילק בין להתיר לו להימנע מלפשוט טליתו בשוק לבין להתיר לו כשמתבייש להיות ללא טלית בעת ישיבתו עם הקהל בבית כנסת שאז אין להתיר. [בטעם הדבר-משבצות זהב יג,ה מבארו כי אין כ''כ בעית כבוד הבריות כשיושב עם הקהל ללא טלית שכן יש עוד אנשים שיושבים כך]. אך בתשובות אשכנזיות ,דר''מ וכך פסק ברמ''א יג,ג התירו אף במקרה כזה ואף התירו לעשות מעשה וללבוש.[רק בשבת שאז האיסור הוא רק מדרבנן והם התירו משום כבוד הבריות]. ועיין במשנ''ב יג,יב. ועיין באר היטב שציין מחלוקת אם ההיתר הוא רק כשטרם לבש או גם אחר שלבש ונפסל. וכן עיין שערי תשובה ומשנ''ב יג,יב שמקלים תמיד כשהוא מתבייש. אם הוא נמצא ברשות הרבים ונפסלה טליתו הקטנה- לא צריך לפושטה אף ביום חול [מג''א יג,ח מגדיר את ההפשטה ברה''ר כגנאי גדול הדוחה אף איסור דאורייתא בשב ואל תעשה. אך לשבת ללא טלית זה גנאי קטן שלא דוחה איסור דאורייתא כלל]. אמנם מחצית השקל ביארו שההיתר להימנע מלפשוט משום גנאי גדול זה כשצריך לשם כך לפשוט כל בגדיו ולהישאר ערום. המשנ''ב לא הזכיר זאת. אשל אברהם יג,ח ביאר את המג''א שהתיר דווקא בטלית קטן. לא בטלית גדול שלנו. וכך פוסק המשנ''ב יג,טו אמנם הוסיף שהרבה פוסקים מקילים אם כבר לבש טלית גדול והוא כבר בבית כנסת ואז נודע לו הפסול, שאין צריך להסירה כי הפשיטה בבית הכנסת לפני רבים היא גנאי גדול אלא ימהר ללכת למקום צדדי ולהסירה. אמנם ציין שחיי אדם מחמיר. ולפיכך הציע כארצות החיים להפקירה שאז פטור מלהטיל בה ציצית ואחר שיגיע לביתו ,יזכה בה בחזרה. אמנם מג''א והמשנ''ב כתבו שבטלית קטן-יש בכך גנאי גדול ול''צ להסירה בין בבית כנסת ובין ברבים רק ימהר למקום צדדי ושם יסירה. אם הוא ביום חול אך אין לו בעירו ציציות- מג''א יג,ח והביאוהו המשנ''ב סוף הסימן וכף החיים יג,יב נחשב כיום שבת שאין בו איסור דאורייתא. אשל אברהם בשם אליה רבה יש לפקפק בזה. אם הוא ביום חול אך חיובו להטיל ציצית הוא רק מדרבנן- אשל אברהם יג,ח לקראת סופו והביאו המשנ''ב סוף הסימן כיום שבת. אם הוא ביום שבת אך יכל לתקנה מע''ש ולא תיקנה- מג''א יג,ח הובא במשנ''ב יג,יג אסור ללובשו בשבת. רע''א הובא גם במשנ''ב הנ''ל אם שכח לתקנו-יש להקל. לסיכום נראה- חוששים הן לרמב''ם והן לרא''ש ולכן גם בלילה לא לובשים ציצית פסולה.משנ''ב יח,ב. אמנם אם יש צער לאותו אדם אם יהיה ללא ציצית ואין ביכולתו להשיג כשרה משנ''ב יג,יד-ניתן להקל וללבוש ציצית פסולה כאשר א. האיסור כאן הוא רק מדרבנן: בין כשחיוב הטלת ציצית הוא רק מדרבנן כגון לחלק מהפוסקים ושו''ע ט,א כשהבגד אינו מצמר רחלים או פשתים (אך הרמ''א שם סובר שגם כשעשוי הבגד משאר מינים, חייבים להטיל בו ציצית מדאוריתא) משנ''ב ט,ג , ובין כשהאיסור ללבוש טלית פסולה הוא רק מדרבנן כגון שמדובר בשבת שאין לו אפשרות לתקנה. ר''י מובא במרדכי להבנת מג''א ומשנ''ב. תשובות אשכנזיות, דר''מ ורמ''א וגם לא ידע על הפסול מע''ש והיה יכול לתקנה]. (אם נמצא ביום חול אך בעיר שאין ציציות מצויות-מג''א ומשנ''ב הקלו להחשיבו כיום שבת. וכן הקל כף החיים יג,יב כשמתפלל בשעה שאין ציציות מצויות). ב. כשיש גנאי גדול [אף כשהאיסור להימנע מלהטיל ציצית כשרה הוא מדאורייתא כגון-ביום חול].משנ''ב יג,טו (לגבי מה נקרא גנאי גדול וקטן-ראה בהערה) ולכן בטלית קטן כשנודע לו שהיא פסולה ברה''ר-לא צריך לפושטה כי יש בכך גנאי גדול. רק ימהר למקום צדדי ויפשטנו. מג''א ומשנ''ב יג,טו והלכה ברורה לרב דויד יוסף יג,טז. כשמצטער אך לא בטוח אם ברמה כזו יכול להיות עם טלית פסולה-יכול להפקירה ואז פטור מלהטיל בה ציצית. משנ''ב יג,טו בשם ארצות החיים. וכשיגיע לביתו-יחזור לזכות בה ויתקנה. אם הוא נמצא בבית הכנסת ומצטער להיות ללא טלית בנוכחות הקהל- לאשכנזים-אפשר להקל כנאמר לעיל [כשהאיסור מדרבנן וכגון ביום השבת]. [רמ''א יג,ג]. לספרדים-בעיקרון מחמירים [לא דומה למקרה שנמצא בשוק וצריך לפשוט טליתו שאז מקילים כנאמר לעיל אך לא מקילים כך ביושב עם הקהל]. ב''י. אמנם כל מה שכתבנו הוא לגבי טלית ביום. אך במקרה של השאלה שמדובר על לילה שמחמירים בו לא ללבוש טלית פסולה רק מספק, ייתכן להקל: גם בגנאי קטן יותר ובטח בליל שבת. [שמא הלכה כרמב''ם שאין חובת ציצית בלילה ושמא הלכה כר''י במרדכי וכהבנת הט''ז שבשבת אפשר אף ללא שום גנאי]. ודוגמא לזה מצאנו בביה''ל סימן יג על סע' ג שאם נפסקו שני חוטים ויש לו ספק אם הם אותו חוט או שני חוטים שונים, אפשר להקל לא להסירה משום כבוד הבריות אף ביום חול בצירוף השיטה שדי בחוטים שבשביל הלבן לכאורה כוונתו שיש פה ספק ספקא ויש להתיר משום כבוד הבריות. וכן לכאורה ספרדי יכול להקל כאשכנזי כשנמצא לפני הקהל בבית הכנסת ומתבייש. וכן אפשר להקל אף לספרדים לכאורה בטלית קטן בין כשהוא ברבים ובין כשהוא בבית הכנסת שלא צריך לפושטה [כמג''א ומשנ''ב שזה גנאי גדול]. וכן נראה להקל משום כבוד הבריות ,בלילה בשעה שלא יכול לקנות ציציות חדשות [כף החיים]. חיים טובים וכל טוב לך ולכל בית ישראל