שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • הדלקת נרות

זמן תוספת שבת

undefined

הרב עזריה אריאל

כ"ב כסלו תשע"ה
שאלה
בס"ד תודה לרב על תשובתו. בהמשך לענין תוספת שבת, חיפשתי ברא"ש שם במס’ יומא ולצערי לא מצאתי שכותב מהו השיעור בתוספת, רק שאין מדובר בתוספת כלשהי ובמ"ב ברס"א ס"ק כ"ב-כ"ג פסק ששיעור הזמן כולל השקיעה (ביה"ש) הוא חצי שעה ושלושת רבעי מיל שהוא ביה"ש עצמו רבע שעה. נמצא שיש לדעתו להוסיף רבע שעה לפני השקיעה ובכל מקרה לא כמה דקות שהיא תוספת כלשהי.
תשובה
לשואל, שלום! אכן המשנה ברורה שציינת החמיר ששיעור תוספת שבת הוא קרוב לרבע שעה (וביחד עם בין השמשות הוא חצי שעה), ומצאנו בראשונים שיטה שאף מחמירה יותר להוסיף כחצי שעה (שטמ"ק בביצה ל ע"א בשם ר"י). אך הדעה המקובלת יותר להלכה היא כלשון השו"ע (סי' רסא ס"ב, ומקורו ברמב"ן בתורת האדם): "שיוסיף איזה זמן שיהיה ודאי יום מחול על הקודש", כלומר, שהדבר בטוח לגמרי שטרם שקעה השמש ובכל זאת הוא נמנע ממלאכה. וראה בשער הציון שם (ס"ק כא), שכתב שלפי הרבה אחרונים שיעור התוספת הוא דקות ספורות, וראה גם במשנ"ב סי' רסג סקט"ו. באגרות משה (אורח חיים ח"א סי' צו) התיר בעת ההכרח לעשות מלאכה עד שתי דקות בלבד לפני השקיעה (כמובן, כאשר אין כל ספק שהשמש לא שקעה), וראה גם באג"מ או"ח ח"ב סי' ו, שבהרבה מקומות מדליקים נרות עשר דקות לפני השקיעה. בעניין זה ראה באריכות ביביע אומר (ח"ה או"ח סי' כא) ובילקוט יוסף (סי' רסא הערה סו), שהביאו מהרבה ראשונים ואחרונים שאין שיעור מוגדר לתוספת. בוודאי המחמיר להקדים את קבלת השבת תבוא עליו הברכה, ובדרך כלל טוב מאוד לנהוג כמקובל ברוב ערי הארץ להדליק נרות עשרים דקות לפני השקיעה, אך יש חשיבות לידיעת עיקר הדין במקרי דחק, וכגון למי שמתקשה לצום ביום הכיפורים, עד מתי הוא יכול לאכול. בעניין זה יש להוסיף שאי אפשר לסמוך בעניין השקיעה על כל הלוחות, כי יש שיטות שונות כיצד לחשב את השקיעה במקומות גבוהים או כשיש הרים במערב שמסתירים את השמש בדקות האחרונות של היום. לכן מי שנצרך להקל בזמן תוספת שבת יכול לעשות כן רק אם הוא רואה בעליל את השמש, או לפחות ברור לו שמהמקום הגבוה ביותר בשכונתו רואים את השמש.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il