ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

גזל מאשתו | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ב טבת תשע"ה

גזל מאשתו


כולל דיינות בית אל

שאלה:
אם אדם גנב חפץ כלשהוא או כסף, מאשה...
ולעתיד, התחתן עם האשה הזו..
האם צריך להשיב לה את הגזילה?
הרי כל מה ששיך לאשתו, שלו! והוא הבעלים עליו!
ואיך ישיב לעצמו?

תשובה:
הכלל כל מה שקנתה אשה קנה בעלה, אין פירושו שכל מה ששייך לאשתו שייך לו. אלא המעמד של נכסי אשתו מתפרטת לכמה סוגים.
א. נכסים שאכן שייכים לבעל לגמרי כגון מציאתה ומעשה ידיה.
ב. נכסים שהגוף נשאר של האשה אבל הבעל אוכל הפירות ואלו נקראים נכסי מלוג ואלו כוללים רוב הנכסים שלה כגון ירושתה, מתנות שאחרים נותנים לה, תשלום על חבלות שאחרים חובלים בה וכו'.
ג. נכסים ששייכים לאשה בלבד ואין לבעל בהם פירות כגון מתנות שהבעל נותן לה.
יש סוג אחר של נכסים שנקראים נכסי צאן ברזל שהם נכסים שהאשה מכניסה לבעלה בתור נדוניא ונכתבים בכתובתה, שדינם שהם של הבעל אבל הוא חייב להחזיר את שווים אם תתאלמן או תתגרש.
בנדון דידן שגזל את אשתו לפני שהתחתנו ואח"כ התחתנו, הבעל ודאי אינו קונה הגזילה לגמרי כדי שיהיה שלו, שהרי רק מציאות ומעשה ידיה הבעל קונה לגמרי בגלל טעמים מיוחדים: מעשה ידיה תחת מזונותיה ומציאתה מפני איבה. אין שום טעם ותקנה שהבעל יקנה הגזילה ולכן אינו שלו לגמרי.
יש רק להסתפק אם היא נכסי מלוג שהגוף שלה והפירות של הבעל או אם היא שלה לגמרי. ונראה שדבר זה במחלוקת שנויה.
כבר הזכרנו שהחובל בא"א, הפצוי שהאשה מקבלת דינו כנכסי מלוג שהגוף שלה אבל הבעל אוכל הפירות. כ"כ מפורש במשנה כתובות סה: אבל כאשר הבעל עצמו חובלת באשתו יש מחלוקת ראשונים אם הפצוי שהאשה מקבלת הוא נכסי מלוג כדין אחר שחובל בה א"ד הכסף שלה לגמרי. רוב הראשונים פסקו שהכסף הוא נכסי מלוג והביאו ראיה מתוספתא ט,ד שכתב כן מפורש. אמנם הרמב"ם חובל (ד,טז) כתב שהכסף שייך לאשה לגמרי והבעל אינו אוכל פירות וגם אינו יורש כסף זה. הצפנת פענח (מתנות עניים ד,י עמוד 108 ועוד מקומות ע"ש בפרנקל) פירש הטעם של הרמב"ם שאדם לא יכול להרויח מעוולה שהוא עצמו אחראי לה. הצ"פ הביא לכך כמה דוגמאות א. אין אדם יורש קרוב שהוא עצמו גרם למיתתו באיסור. כך דייק מרמב"ם סוף הל' ממרים. ב. אדם שמפתה נערה ונשא אותה אינו משלם לה קנס מיד רק כאשר מתגרשת או מתאלמנת. הצ"פ דייק מן התוספתא (כתובות עג) שהבעל אינו יורש כסף קנס זה אם אשתו תמות אלא יורשיה ממשפחתה יורשים קנס זה, והטעם לכל זה כאמור שאין אדם יכול להנות מעוולה שהוא עצמו אחראי לה. לפי"ז נראה שאם גוזל מאשתו ומשיב הכסף הכסף יהיה של האשה לגמרי והבעל אינו אוכל פירות ואינו יורש כסף זה, לפי הרמב"ם. כאמור הראשונים חלקו עליו ז"ל.
אגב לפי הסבר הצ"פ אפשר לתרץ איך הרמב"ם פסק נגד תוספתא מפורשת הנ"ל ב"ק ט,ד שבעל שחובל באשתו הפצוי הוא נ"מ! שהרי לפי הסבר הצ"פ תוספתא זה סותר הדין בתוספתא כתובות שהבעל אינו יורש קנס שהכניס לאשתו, ורמב"ם פסק כתוספתא בכתובות וא"ש.

הרב ברוך פז


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il