שלום וברכה כבוד הרב ותודה רבה על ההשקעה 1) לא הבנתי מזה נח נסתר ונח נראה? ואיך יש להגותם? 2) הכלל שהרב הביא בנוגע לקריאת שם ה’, שלאחר אותיות השימוש מ, ש, ה – מבטאים את ה-א’ שבשם, ואחרי אותיות השימוש ו, כ, ל, ב אין מבטאים את ה-א’, זה רק על שם "אדני" י-ה-ו-ה או גם אלוקים (כמו הדוגמא שהבאתי בתפילת שמונה עשרה ואלהי ) 3) לפעמים האות א ב-ואלהי כן מנוקדת האם אז יש לומר את האות א’ גם אם תבוא לפניה האות ו’ במידה ויש כזה דבר ? 4) בקריאת שמע כתוב וידבר ה’ אל משה לאמר הא’ ללא ניקוד איך יש לומר "למור" כאילו לא נכתב בא’ או להדגיש הא’ ולומר "לאמר" (כאילו נכתב ניקוד הא’ בצירה) 5) בברכת את צמח שבשמונה עשרה כתוב "וקרנו תרום בישועתך" האות י’ ללא ניקוד איך יש לומר המילה כאילו אין אות י’ לשועתך או כאילו האות י’ מנוקדת בחיריק ולומר בישועתך? 6) שמנוקד אות בצירה ולאחריה יש אות י’ (או שאין אחריה אות י’)בין בסוף מילה בין באמצע מילה האם יש להגות את האות י’ או לא (לדוגמא בסוף ישתבח אומרים הבוחר בשירי זימרה... חי העולמים איך אומרים חי ומדגישים הי’ או כאילו נכתב ח ללא י’ ) חשוב לציין, שאני ממוצא אשכנזי, אבל התרגלתי בענייני הניקוד להתפלל בלי להדגיש י’ אחרי צירה, האם אפשר להמשיך ככה בהנחה וזה נכון לפי הספרדים, אפילו שאני מתפלל בנוסח ספרד (לא עדות המזרח) ובשאר כללי הדקדוק אני לא הולך כמותם? תודה רבה מראש ומצטער על האריכות

לשואל שלום, 1) כל אות שאין בה ניקוד, או שמנוקדת בשווא נח, ואנו שומעים אותה בדיבור – נקראת 'נח נראה'. אות שאין בה ניקוד של עצמה, ואין שומעים אותה בדיבור – נקראת 'נח נסתר'. נח נראה נשמע במבטא ונח נסתר איננו נשמע. 2) הכלל נכון גם לגבי שם אלקים. 3) רק באותיות השימוש ל' ו-ב' כשהן קמוצות, ה-א' נשמעת במבטא (ראה שמות כב, יט; תהלים פו, ח). 4) במילה 'לאמור' אין לבטא את האל"ף. 5) במילה 'בישועתך' אין להגות את היו"ד. 6) יש לבטא (אין צורך להדגיש באופן מיוחד) יו"ד של צירה מלא. בברכה נאמנה