שימוש בהסכמה במטבע מזוייף

בס"ד שבוע טוב הרב. בהמשך לשאלה שנשאלה... קראתי בתשובתך שאסור לסחור במטבע מזוייפת כאשר לא מיידעים שהיא מזוייפת אך מה קורה אם קיבלתי מטבע מזוייפת, עליתי לאוטובוס עירוני ושאלתי את הנהג לגבי איכות המטבע והוא אמר שהיא מזוייפת אך הוא מוכן שאשלם בה כיון שהוא יעביר אותה לאחראי הכספים בחברה והאחראי ידע כבר מה לעשות.. ( הוא יעביר אותה הלאה או לבנק...) .כמובן שלא הסכמתי למרות שהפציר בי ואמר "מה את דואגת"? עדיין לא הסכמתי. שאלתי היא- האם היה אפשרי לתת לו את המטבע המזוייפת כשהוא ידע שהיא מזוייפת למרות שהוא נהג בחברה עירונית? משמע שהחברה אינה שלו אלא הוא שכיר בה. או שנהגתי נכון ובאמת אין להשתמש במטבע זו? תודה רבה.

שלום וברכה, נהגת כראוי בזה שלא העברת את המטבע המזויף לנהג, חכמים אסרו להחזיק במטבע מזויף כל עוד ניתן לרמות בו אחרים. ולכן אסור לתת אותו לאחר אפילו ללא תמורה, אלא יש לתת אותו לבנק או להשמיד אותו. מקור הדבר בגמרא במסכת בבא מציעא דף נב. הגמ' אוסרת להחזיק מטבע מזויף שקל לרמות בו אחרים, ומחייבת לנקב או לקפל אותו באופן שלא יוכלו לרמות בו. “כמה תיפחת ויהא רשאי לקיימה? בסלע עד שקל, בדינר עד רובע. פחות מכן איסר אסור. הרי זה לא ימכרנה לא לתגר ולא לחרם ולא להרג, מפני שמרמין בה את אחרים, אלא יקבנה ויתלנה בצואר בנו או בצואר בתו”. הלכה זו נפסקה בשולחן ערוך בהלכות הלכות אונאה סימן רכז סעיף יח כמו כן על פי חוקי המדינה אסור להחזיק מטבע מזויף. אסור להעביר מטבע מזויף לחבר גם מצד איסור לפני עיוור לא תתן מכשול. כיוון שהחבר ישתמש בו ויגזול בו אחרים. בברכה, הרב מרדכי גרוס.