שאל את הרב

  • הלכה
  • תפילת תשלומין
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
כבוד הרב, שלום. אני מעוניין לשאול מספר שאלות: 1. ביום חול כאשר אינני מספיק להתפלל תפילת מנחה עד לזמן שקיעת החמה, יש ברשותי עוד כ-13 דקות לאחר שקיעת החמה לתפילת המנחה. האם גם בשבת ניתן להתחיל את תפילת המנחה בתוך 13 הדקות שלאחר שקיעת החמה? 2. האם ניתן לבצע תפילת תשלומין של שחרית ב-13 הדקות שלאחר שקיעת החמה ביום חול? ומה הדין ביום שבת? 3. באילו מקרים ומקומות עליי לברך את "ברכת האורח" שבברכת המזון? האם כשאני אוכל במסעדה, בעבודה וכולי עליי לברך אותה? 4. במקרים שבהם הבאתי לעבודה, למשל, אוכל מביתי ואיני משתמש באוכל הנמצא בעבודה, האם גם אז עליי לברך את ברכת האורח? 5. אני מתפלל מסידור "עבודת השם השלם". מיד לאחר "עלינו לשבח" בתפילת שחרית שבסידור, מופיעים מספר פסוקים וקטעים ("ויאמר אם שמוע","אל תירא מפחד פתאום.", ואתה על תירא עבדי יעקב","ויאמר לה אלקנה אישה"), ומופיעים גם שלושה עשר העיקרים ועשר הזכירות. האם קריאת כלל הקטעים האלו צריכה להיות צמודה לסוף תפילת שחרית או שאני יכול לקרוא קטעים אלו גם בהמשך היום? האם אפשר לקרוא קטעים אלו לאחר השקיעה וצאת הכוכבים? האם צריך לקרוא קטעים אלו בעמידה או שניתן לקרוא אותם גם בישיבה? 6. האם ספירת שש השעות שלאחר אכילת מאכל בשרי מתחילה מסוף האכילה (הביס האחרון) או מרגע הדחת הפה? 7. אם אין באפשרותי להדיח את פי או לצחצח את שיניי לאחר אכילת מאכל בשרי, האם מותר לי לאכול מאכל חלבי לאחר שש שעות, או שהדחת הפה הינה חובה? 8. האם שטיפת הפה על ידי מים זורמים מהברז (מבלי לשתות אותם) נחשבת להדחת פה תקינה? תודה רבה על תשובתך.
תשובה
שלום 1. מצוה מן המובחר להתפלל מנחה מבעוד היום, קודם שקיעת השמש. ומכל מקום אם הצבור התעכבו מלהתפלל מנחה והמתינו למנין כדי להתפלל בצבור, רשאים להתפלל גם אחר השקיעה, בתוך שלש עשרה דקות וחצי [בשעות זמניות] מהשקיעה. לגבי העדיפות אם להתפלל ביחידות לפני השקיעה או במנין לאחר השקיעה בתוך שלש עשרה דקות וחצי. דעת המשנה ברורה (סימן רל"ג ס"ק י"ד) היא שמוטב להתפלל לפני השקיעה ביחידות מלהתפלל אח"כ בצבור. דעת הילקוט יוסף היא שמוטב להתפלל בצבור גם לאחר השקיעה, מאשר להתפלל ביחידות קודם השקיעה. אין חילוק בזה בין יום חול לשבת. (סידורו של בעל התניא). 2. במקרה כגון זה: השלמת תפילת שחרית לאחר זמן תפילת מנחה (אך בתוך שלש עשרה דקות וחצי) פסקו המשנה ברורה (סימן ק"ח ס"ק ט"ו) והילקוט יוסף (הלכות תפילה סי' ק"ח סע' ט"ו) שיתפלל תפלת תשלומין, ויעשה קודם לכן תנאי של נדבה, ויאמר: "אם חייב אני לחזור תהיה תפלה זו לשם חובה, ואם לאו, תהיה זו תפלת נדבה". הרחבה ומקורות: השולחן ערוך (סימן ק"ח סעיף ג') כתב שתפילת התשלומין צריכה להיות "דוקא בזמן תפלה, אבל בשעה שאין זמן תפלה, לא." נחלקו האחרונים בכוונתו (מהו "זמן תפילה") יש שכתבו שתקנת תפילת תשלומין היא בסמוך לתפילת החובה שהתפלל כעת. ויש שכתבו שכל עוד לא עבר זמן תפילת החובה ניתן להתפלל את תפילת התשלומין (שחרית - עד ד' שעות, מנחה עד לשקיעה, ערבית עד חצות). לכתחילה יש להחמיר כשני הפרושים, אך בדיעבד פסקו פסקו המשנה ברורה (סימן ק"ח ס"ק ט"ו) כף החיים (סימן ק"ח ס"ק כ"א) והילקוט יוסף (הלכות תפילה סי' ק"ח סע' ט"ו) ברכת הבית (שער מ' אות יג): לכתחילה יותר נכון בכל זה שאם לא התפלל תיכף תפלת השלמה אחר התפילה החיובית יתפלל אותה בתורת נדבה דהיינו שיתנה ויאמר אם אני חייב הרי זו לחובתי ואם לאו הרי היא נדבה". והוסיף באשי ישראל (פרק ל' הערה כ"ז) בשם רבי חיים קיינבסקי כיון שמדינא ניתן להשלים והתנאי הוא רק "לכתחילה יותר נכון" - ניתן להשלים אף בשבת וללא תנאי. 3+4. המשנה ברורה (סי' ר"א אות ז')כתב שמי שמשלם מעות בעד סעודתו כמו במסעדה או בית מלון אינו צריך לברך את בעל הבית ברכת האורח. ממילא כל מקום שאדם אוכל משלו בעבודה או כאשר משלם במסעדה אין הוא חייב לברך את בעל הבית. 5. ניתן לקרוא פסוקים אלו גם במהלך היום והלילה, כמו כן ניתן לקרוא פסוקים אלו בין בעמידה בין בישיבה. [לגבי אמירת פסוקי התנ"ך בלילה - שער הציון (סימן רל"ח ס"ק א') הביא מחלוקת בדבר: הבאר היטב כתב שאין לקרוא מקרא בלילה, ואילו בפרי מגדים משמע דיכול לקרוא מקרא. והוסיף שער הציון "ונראה דאפילו להמחמירין לית בזה אסורא, אלא שלכתחלה יותר טוב ללמוד מקרא ביום. ונובע דבר זה ממה דאיתא במדרש שהיה הקדוש ברוך הוא לומד עם משה מקרא ביום ומשנה בלילה". המקובלים החמירו מאד בדבר ברכי יוסף (סימן רלח ס"ק ב') כתב: "כתבו גורי האר"י זצ"ל שלא ילמד מקרא בלילה". מכל מקום רבים הסכימו שכל הדברים אמורים לגבי קריאת הפסוקים דרך לימוד אבל אם מטרת הקריאה היא תפילה ותחנונים או סגולה ושמירה אין שום מניעה לאומרם אף לדעת האר"י ז"ל כדוגמת תהילים על החולה (ילקוט יוסף סי' רלח) או פסוקי ויתן לך במוצאי שבת (אשל אברהם בוטשאטש סי' רלח) 6. משך ההמתנה של שש שעות מתחיל מאז סיום אכילת הבשר. (ש" סי' פ"ט ס"ק ג', דגול מרבבה על דברי הש"ך הנ"ל). 7+8.מותר לאכול מאכל חלבי לאחר המתנת שש שעות ללא הדחת הפה (אם כמובן לא מרגיש שיש בפיו בין שיניו חתיכות בשר. אם אכן מרגיש שיש בפיו חתיכות בשר עליו להוציאם לקנח ולשטוף את פיו ואין צורך בספירה מחדש של ה"שש השעות".(שו"ע סי' פ"ט סע' א'). בכל מקרה כתבו הש"ך(ס"ק ו') והט"ז(ס"ק ב') שצריך שלברך ברכת המזון או כל ברכה אחרונה אחרת, כיון שאם לא בירך - אפילו המתין כל היום כולו, נחשב לאותה סעודה. כדי למנוע ביזוי אוכלין ומשקין יש לבלוע את המאכל שבו מקנח את פיו או את המשקה החשוב (להוציא- מים) שעל ידו נעשית ההדחה. ניתן לעשות הדחה על ידי שתית מים מהברז. הרחבה: במקומות בהם צריך קינוח פירוש הדבר שיש לאכול כל מאכל פרווה מוצק לבד מקמח, תמרים וירקות עליים "לפי שהן נדבקים בחניכיים, ואין מקנחים יפה" (שו"ע סי' פ"ט סע' ב') נחלקו האחרונים (מובא בפתחי תשובה ס"ק ה') אם בקינוח יש חובה לבלוע את מה שלועס או שניתן גם לפלוט מאכל זה: דעת הפרי תואר (אור החיים) היא שצריך לבלוע, שאם לא יעשה כן הלעיסה לא תנקה את כל חלל הפה. דעת הפמ"ג היא ע"פ המבואר ברמב"ם שמועיל גם כשפולט, וכן משמע בשו"ע. הפתחי תשובה ציין שלכתחילה צריך לבלוע ואסור לפלוט משום הפסד אוכלין. לגבי הדחה - אפשר להדיח את פיו בכל מיני משקים (שו"ע סי' פ"ט סע' ב'). ובילקוט יוסף (איסור והיתר חלק ג' סי' פ"ט אות נ"א) חילק בין הדחה במים ובין הדחה שאר משקים - "ואין צריך לבלוע המים אלא יכול לפולטם אחר ההדחה. אבל יין לכתחלה אסור לפולטו משם הפסד אוכלים". יום טוב
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il