המזון המסופק כיום בצבא כולל גם תוצרת פירות וירקות מיבול שביעית של 'אוצר בית דין'. לפי נהלי הצבא, מזון שיצא מהמטבח לחדר האוכל לא מוחזר לשימוש נוסף. כתוצאה מכך, מזון רב הקדוש בקדושת שביעית נזרק לאשפה. שאלתי היא על מה מסתמכת מערכת הכשרות הצבאית שמאפשרת את ההתנהלות הזאת. האם הצבא מסתמך על מה שכתב הרב ישראלי זצ"ל בקובץ "קטיף שביעית", שם הוא פוסק שבשאריות מזון אין קדושת שביעית, ולכן כל מה שנשאר יכול להיזרק לאשפה - כפי שנוהגים שלא בשנת השמיטה?

בתקופה זו של השנה יש קדושת שביעית רק בירקות ולא בפירות. קדושת שביעית בפירות תחל רק בפירות שחנטו אחרי ר"ה תשע"ה והם פירות הקיץ ופירות החורף של שנת תשע"ו. ירקות הקדושים בקדושת שביעית מותרים באכילה, ויש דעות שיש אף מצווה באכילתם. גם ביחס לירקות מגידולי נוכרים, יש מחלוקת האם יש בהם קדושת שביעית. בכל מקרה, כאשר השמיטה תהיה מדאורייתא, לכל הדעות תהיה קדושת שביעית גם בירקות ובפירות של נוכרים. הבעיה של זריקת מזון הקדוש בקדושת שביעית יכולה לקבל הן מענה הלכתי והן מענה מעשי. בצד ההלכתי, יש הפוסקים שכל מזון שלא ראוי לאכילה מסיבות מיוחדות, כגון סיבות בריאותיות - למרות שבאופן אובייקטיבי מבחינת הטיב המזון הזה כן ראוי לאכילה - נחשב כמזון שאין בו קדושת שביעית. לפיכך, כיוון שההוראה הצבאית לא להחזיר מזון למטבח נובעת משיקולי בריאות, יש לעמוד בה. בצד המעשי יש להוסיף שירקות הינן מרכיב מזון חשוב, שלא נכון שהחיילים יוותרו עליו. ולכן האופן המועדף לאכילת ירקות שביעית הוא שהחייל יסיים לאכול את כל מה שלקח לעצמו לארוחה. באופן זה הוא לא יזרוק מזון הקדוש בקדושת השביעית. על החיילים הדתיים להראות בהתנהגותם בארוחות, בסיימם את כל מה שלקחו לצלחתם, דוגמא אישית לחוסר בזבוז ושמירה על קדושת שביעית. כל זאת, בתנאי שלא תהיה אכילה גסה (אכילת כמות מופרזת), כי אז השארת המזון עדיפה.