כתוב שהכל משמיים והכל נכתב בראש השנה נחתם בכיפור וכו׳ והכל לפרטי פרטים. וגם כתוב יש כח לדיבור ולחשיבה (מה שאדם מאמין התת הכרה שלו גורם בפועל לדברים לקרות במציאות) ויש כח לסגולות ויש כח לעין הרע להזיק ולציפורנים לגרום למעוברת להפיל וכן על זה הדרך.. אם נכתב לאישה ללדת ב י באלול ונכתב איזה בי״ח ואיזה מיילדת ואיזה שעה וכו׳, ציפורן יכולה למנוע את כל זה? אז למה נכתב בראש השנה בכלל?? ואם נכתב לאדם להתקבל לעבודה מסויימת ושוב הכל בפרטי פרטים, אם הוא בעל חשיבה שלילית וחוסר אמון בעצמו וביכולותיו זה ימנע ממה שנכתב בראש השנה להתקיים? ואם נכתב לאדם עושר בראש השנה וזה מדוד וקצוב עד לפרוטות הקטנות, צרות עין של אדם יכולה לקחת לו את זה? (כמובן, בהתחשב שהאדם לא התרברב וגרם בכח לעין הרע כלפיו) אישה שנכתב לה להתחתן לדוגמא ב כ באב והיא עשתה סגולה מאוד חזקה שמקרבת זיווג ופתאום הכירה את הזיווג שלה למחרת יכולה להתחתן בתאריך אחר ממה שנקבע לה בראש השנה?? אז מה הפירוש הכל משמים? כמובן, אדם צריך לעשות השתדלות ולא לסמוך על ניסים, אבל אישה שעמדה על ציפורן בלא ידיעתה יכולה למנוע את מה שנגזר בראש השנה?? אדם שיחשוב בצורה שלילית שהוא ייצא אשם במשפט וזה יהיה כ״נבואה שמגשימה את עצמה״ זה יכול לשנות אם נכתב בראש השנה שייצא זכאי?? אז לפי מה מתנהלים העניינים?? אם לנבואות של אדם ולאמונות שלו יש כוחות לשנות את המציאות למה בכלל המציאות נכתבת מלכתחילה?? לא מובן לי, מי מחליט בעולם?? הקב״ה?? האמונות שלנו?? החשיבה שלנו?? הסגולות שאנחנו עושים?? התת מודע שלנו?? אני ממש אשמח לקבל תשובה מפורטת שתעשה לי סדר בראש, אני מוטרדת מהעניין הזה 24 שעות ביממה וזה לא מניח לי לרגע, אני מכירה את המשפטים ״ במופלא ממך את תדרוש״ ״תמים תהיה עם השם אלוקיך" "אילו ידעתי הייתיו״ אבל בכל זאת אני מבקשת בכל לשון , שתעזרו לי להיפתר מהשאלות המסתכלות האלו שלא מניחות לי

שלום וברכה, אנסה לעשות מעט סדר, אך לקוצר היריעה אכתוב רק את עיקרי הדברים. אם יש צורך בהרחבה באחת הנקודות, בשמחה. כללית יש שני עניינים מרכזיים שקובעים את מהלך חייו של אדם: מה שנגזר משמים, ומה שהאדם עצמו בוחר. אפרט מעט ואחר כך אתייחס לשני העניינים הנוספים שהעלית - המחשבות והתת מודע של האדם, וכן ענייני סגולות ועין הרע. א. הבחירה החופשית: ראשית חשוב לדעת שלא הכל נכתב בראש השנה, ולמעשה כל מה שנוגע לבחירה החופשית של האדם לא נגזר משמים, ובכלל זה למשל עם מי האדם יבחר להתחתן ובאיזה תאריך. מעניינת היא ראייתו של הרמב"ם לכך (מורה נבוכים ח"ג פרק כ) מהפסוק 'מי אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וישוב לביתו, פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה", הרי שלא הכל נגזר בראש השנה, והדבר תלוי באדם! דוגמא נוספת לבחירה החופשית היא דברי חכמים, שאנשים שונים נולדים עם נטיות נפש מסוימות, אך בידם לבחור להיכן לכוון את הנטיות הללו (מסכת שבת קנו עמוד א). להרחבה בעניין הבחירה החופשית ניתן לעיין בספר יד החזקה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ה. עוד אזכיר את דברי ספר העיקרים (מאמר רביעי, פרק שישי) "הנה בארו שברכת השם יתברך תגיע ותבא עם ההשתדלות, וכן אמר המשורר אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר (תהלים קכ"ז א'), אבל אם ה' ישמור עיר יפה שקד שומר, שעם השמירה וההשתדלות האנושי יגיע העזר האלהי ולא בזולתו" - ולענייננו, לידה בריאה תלויה בראש ובראשונה בהקפדה על הבריאות וכו'. ב. גזירה משמים: חכמים מלמדים אותנו שבראש השנה נקבע לאיזה שפע יזכה כל אדם, וזאת בהתאם לשיקולים כמו האם אדם זה ממלא את תפקידו ויעודו, האם אדם זה יודע לנצל את השפע לדברים טובים וערכיים או חלילה להיפך, וכו'. ניתן לקרוא לשיקולים אלו שיקולים 'מוסריים-ערכיים', כי אמות המידה שלהן היא מהי משמעותו הערכית של האדם בעולם, ומהי ה'גזירה' שתביא את האדם והעולם למקום הטוב ביותר. לפעמים גם אדם רשע זוכה לשפע כי יש בכך צורך כללי כלשהו, אך בכל מקרה השיקולים לפיהם נקבע גזר דינו של האדם הם שיקולים ערכיים-מוסריים בלבד. חשוב להדגיש שגם כאשר נגזר על אדם שיזכה בשפע כלשהו, עדיין מימוש השפע יכול להיות תלוי בבחירתו, ואם הוא למשל ישב בחיבוק ידיים ולא יעשה דבר – לא תמיד השפע יגיע אליו. בעניין היחס בין הבחירה החופשית לבין גזירת ה' יש עוד מה להאריך, אך קצרה היריעה ולכן אסתפק בכך. ג. השפעת המחשבות: הרעיון שמה שאדם מאמין בתת הכרה שלו גורם בפועל לדברים לקרות במציאות לקוח מתורת הנפש, אך יש לדייק בו. ודאי שמחשבות לבד אינן מספיקות ליצור מציאות, אלא כאשר אדם מאמין ביכולת שלו לפעול ולהשפיע בעולם, למשל כאשר אדם מציב מטרה ואומר לעצמו 'אני אצליח!', הוא רואה כל הזמן את היעד מול עיניו וכו' – מרבית הסיכויים שבדרך פעולתו הוא יהיה חדור מוטיבציה, וכך יצליח להתגבר על הרבה מכשולים ויגיע למטרתו. ניתן לומר שהמחשבות של האדם הם חלק ממערכת הבחירה החופשית של האדם. למרות זאת, ודאי שלא כל מחשבה מתגשמת, שהרי יש גם מגבלות מעבר לכוחו של האדם. ד. סגולות ועין הרע: אתייחס לעניין עקרוני זה דרך שתי הדוגמאות שהזכרת. המקור לעניין הצפרניים שהזכרת נמצא במסכת מועד קטן דף יח, שם נאמר שהזורק צפרנים על הארץ נקרא רשע "שמא תעבור עליהן אשה עוברה ותפיל". ההסבר שכתבו הראשונים לכך הוא שצפרנים הוא דבר שעשוי לעורר תחושת מיאוס, ומתוך כך האשה עלולה להפיל (ר"ן ונימוקי יוסף במקום). כלומר לא הצפרניים עצמן גורמות להפלה אלא תחושת המיאוס שהן יוצרות. אמנם, בספרי האחרונים מצוטט גם פירוש נוסף לפיו הצפרנים רומזות ללבוש של אדם הראשון לפני החטא, והן עשויות לגרום להפלה כעונש על כך שהאשה החטיאה את האדם (באר היטב סימן רס אות ב). וראשית אכתוב כלל בעניין שכל מה שנוגע לחטא אדם הראשון ולסודות התורה בכלל אין להבין את הדברים באופן פשטני אלא יש בדברים סודות עמוקים, וכאשר אנו פוגשים בעניין שנראה לנו מוזר – הרבה פעמים משמעות הדברים אכן אינה כפשוטה אלא מדובר במשלים לרעיונות גבוהים. כלל יסודי נוסף בהבנת תורת הסוד הוא שתורה זו אינה חולקת על רובד הפשט הגלוי ולא באה לסותרו, אלא פותחת מימד עומק פנימי יותר. לאור שתי הנחות אלו אציע הסבר לעניין (אך אדגיש שהסבר זה הוא משלי ויתכן שההסבר המדוייק שונה). ודאי שהשפעת הצפרניים נובעת מהמיאוס שהן יוצרות; אולם ניתן לשאול – האם הכרחי הדבר שתחושת מיאוס תגרום להפלה? כמובן שלא. ניתן לומר שתחושת המיאוס עשויה להפר את האיזון הנפשי של האשה, והדבר משפיע גם על ההיבטים הפיזיולגיים, ועניין הקשר בין הגוף לנפש ידוע כיום גם ברפואה הטבעית. וכאן באים חכמים ומלמדים אותנו שהמציאות שבה האיזון הנפשי מופר כתוצאה מגורמים חיצוניים לאדם - הינה תוצאה של חטא אדם הראשון, שכן כל שורש החטא הוא מצב שבו האדם אינו מחובר לעצמו בשלמות. החטא מעצים את חוסר האיזון הזה, וכאשר הוא יתוקן אז גם לא יהיה בכוח הצפרניים להשפיע במשהו על האדם. נמצא שדוקא תורת הסוד מבקשת לבאר את הבסיס המוסרי לעניין שנראה – לפני תורת הסוד – כעניין טבעי וטכני. ביחס לעין הרע אזכיר הסבר אחד לעניין, לפיו זהו שם כולל למציאות של קנאה ושנאה בין הבריות, וכולנו יודעים שהקנאה בין בני אדם היא שורש להרבה נזקים ותופעות שליליות. יש גם הסברים נוספים, אך העיקר הוא לזכור שכשמתבוננים במבט כולל ולטווח ארוך על חיי האדם – הדבר היחיד הקובע הוא דרגתו הרוחנית, המתבטאת במעשים טובים, מידות טובות, רצונות טובים וכו'. להשלמת התמונה אני מצרף גם קישור לתשובה של הרב יוסף וייצן בעניין: //www.yeshiva.org.il/ask/?id=45741 אסיים בהצעה לקרוא מידי יום את מזמור צ"א בתהלים, ולזכור ש'תמים תהיה עם ה' אלוקיך' אינו תשובה פילוסופית אלא דרך חיים, שמשמעותה היא שככל שאדם בוחר להיות מודע לקרבת ה' ולטוב ה', מתוך אמונה שה' ברא את האדם כדי להיטיב לו ומתוך כך הוא מביט על כל מאורעות חייו, הן על האתגרים הניצבים לפניו, הן על הדברים השמחים והן על הדברים שאינם משמחים, כך חייו יהיו יותר בעלי משמעות ועם יותר השגחה פרטית להצילו מנזקים ופגעים, וכך ממילא חייו יהיו שלוים ושמחים יותר. כל טוב.