בדף ד: מסכת שבת כתוב על מחלוקת בין רבי לחכמים בדין אדם הזורק חפץ ארבע אמות ברשות הרבים ונח החפץ על זיז כל שהוא: "זרק ונח ע"ג זיז כל שהוא רבי מחייב וחכמים פוטרים" מובן למה רבי מחייב א. יש פה גם איסור של טלטול ארבע אמות ברשות הרבים ב. יש כאן (לרבי, ע"פ הבנת הגמרא עתה) איסור של הנחה ע"ג מקום ארבע טפחים ברה"י שהרי "שדי נופו בתר עיקרו... אבל לא מובן איך חמכים פותרים: שלמרות שחכמים לא אומרים "שדי נופו בתר עיקרו" שהעיקר נמצא ברשות היחיד, בכל זאת.. יש כאן איסור של טלטול ארבע אמות ברשות הרבים בכל מקרה!!!!! ואיך חכמים פותרים מאיסור זה של, לפחות, טלטול ברשות הרבים?

שלום כדי לעבור על איסור מעביר ד' אמות ברשות הרבים יש לבצע גם עקירה והנחה, יש לעקור ממקום חשוב להעביר ד' אמות ולהניח במקום חשוב. לדעת חכמים לא התבצעה כאן הנחה על מקום חשוב אלא רק על הזיז וממילא לא ניתן לחייב. יום טוב