שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • שאלות פרטיות בסוגיות שונות

יום הנף כולו אסור בחדש

undefined

הרב חיים שרייבר

כ"ג טבת תשע"ה
שאלה
שלום רב, יש לי כמה שאלות על מסכת סוכה דף מא., בה לומדים את תקנות ריב"ז. א. "צריכא דאיבני בלילה. אי נמי סמוך לשקיעת החמה" מה ההבדל ביניהם? ועוד, הרי רש"י בד"ה "אי נמי" אומר שאינו יכול להבנות בלילה! ב. מדוע לגבי כהנים שתויי יין פסקינן כרבי "דתקנתו קלקלתו", ואומרים שכיון שאחרי כל כך הרבה זמן לא נבנה, לא חיישינן לשמא יבנה, וכאן אומרים "מהרה יבנה ביהמ"ק"? (אולי כיון שריב"ז חי בתקופת החורבן ורבי הרבה אח"כ?) תודה רבה!
תשובה
שלום א. הערה חזקה זו ששני תרוצי הגמרא זהים מעיר הכפות תמרים (בספרו יום תרועה על מסכת ראש השנה בדף ל/א). רש"י כותב שמשמעות שני התרוצים הללו זהה "אי נמי - דאיבני בחמיסר סמוך לשקיעת החמה, והיא היא" אלא שנקטה הגמרא בשני מצבים בין אם יבנה בית המקדש באמצע הלילה או אף אם יבנה בתחילת הלילה לא יספיקו להכין את העומר עד למחר. התוספות מביא פירוש בשם יש מפרשים שהכוונה היא שבית המקדש יבנה "בערב יו"ט סמוך לשקיעת החמה ולא יכול לבקר ביו"ט מהיכן יקצרו את העומר והיכן מגלות וקופות ושלש עשרה נפה וכלי שרת דברים הצריכין לעומר". ביום תרועה מבאר על פי היש מפרשים. הי"מ הבינו שהגמרא הסתפקה האם יש לחלק בין בנין בית המקדש הנבנה בידי אדם שעליו חלים ההלכות שאין בונים בית המקדש בלילה וביו"ט לבנין בית המקדש הנבנה בידי שמים שעליו לא חלים הלכות אלו או שמא אין לחלק ביניהם - ועל כן ענתה הגמרא שני תרוצים לפי הצד שאין לחלק ביניהם תירצו דאבני סמוך לשקיעת החמה כלומר מערב יו"ט שאין בנין בית המקדש דוחה יום טוב אפילו דהוא בידי שמים. ולפי הצד שיש לחלק בין בנין בידי אדם לבנין בידי שמים תירצו דאיבני בלילא למרות שאין בנין בית המקדש בלילה בנין ידי שמים שאני. חלק ב' של השאלה -רש"י שואל על הגמרא כיצד ניתן לתרץ שבית המקדש יבנה בלילה הרי למדנו במסכת שבועות דף טז/ב שאין בונים את בית המקדש בלילה! רש"י עצמו מתרץ שיש לחלק בין בנין בידי אדם שאכן לא נבנה בלילה לבנין היורד מן השמים שיתכן וירד גם בלילה. נוסיף כאן גם את הסברו של המאירי לשאלה זו. המאירי כותב "ואף על פי שאין בנין בית המקדש דוחה יום טוב וכן שאין בנין בית המקדש בלילה דהא כתיב וביום הקים את המשכן חשש לבית דין טועים שתהא חיבת הקדש מביאתן לכך". ב. הריטב"א במסכת תענית (דף יז/א ד"בה אבל) מבאר את הדברים. רבי כך, משחרב הבית ואין את עבודת הכוהנים בבית המקדש אין לאסור את שתית היין מפני חשש שמהרה יבנה בית המקדש כיון שזו גזירה שאי אפשר לעמוד בה וחששא גדולה, ועל כן מותרים הכוהנים היום בשתית יין. אבל לאסור למשך יום שלם בשנה את התבואה החדשה במקום עד חצות אותו יום זוהי גזירה שאכן הציבור יכול לעמוד בה ועל כן גזר אותה רבן יוחנן בן זכאי בגלל הטעם "מהרה יבנה המקדש". יום טוב
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il